פורום אוטיזם אצל תינוקות - עמוד 5

שלום רונה, חשוב שתקשיבי לתחושות שלך כאמא בנוגע להתפתחות של התינוקת שלך. כתבת שילדתך שקטה, האם כוונתך שהיא פאסיבית או שלא מפיקה קולות ומלמול? ציינת גם שהיא לא מצביעה, איך היא מבטאת את הרצונות והצרכים שלה? ובנוגע לחוסר התגובה לשמה, האם שללת בעיית שמיעה? יש חשיבות רבה לזיהוי מוקדם וטיפול בגיל צעיר. זמן הוא מרכיב מהותי בשלב זה לכן אנו ממליצים לך לפנות בהקדם למעקב אצל גורם מקצועי שמתמחה בגיל הינקות.

שלום אב, במחקר שנעשה במרכז מפנה זוהו 8 סימנים מוקדמים העלולים להצביע על חשד להתפתחות אוטיזם בשנת החיים הראשונה, והם: פאסיביות יתר, חוסר קשר עין, חוסר תגובה לקול או נוכחות הורה, אקטיביות יתר, חוסר רצון או התנגדות לאכול, רתיעה ממגע של הורה, התפתחות מוטורית מאוחרת, גדילה מואצת של היקף הראש. פירוט של סימנים אלו מופיע כאן באתר במאמר שכתבה ד"ר חנה אלונים. חשוב להדגיש שהאבחנה של תינוקות עד גיל שנה היא לא של אוטיזם אלא הפרעה בהתפתחות הקשר או סיכון לאוטיזם, וזאת משום שהדברים אינם מובהקים בגיל הזה ויש לנקוט בזהירות. אתה כהורה מכיר את תינוקך מקרוב וציינת שאתה מודאג מההתפתחות שלו לכן, אנחנו ממליצים שתפנה לרופא ילדים התפתחותי. כדאי לשלול בעיות רפואיות (פיזיולוגיות, נוירולוגיות ומטבוליות) לפני שבודקים הפרעה בהתפתחות הקשר. לאחר שנשללו בעיות רפואיות, מומלץ שתמשיך לעקוב אחר התפתחות ילדך בליווי גורם מקצועי שמתמחה באבחון וטיפול בגיל הינקות. אם הדאגה תמשך ניתן לפנות גם למרכז מפנה לשם התייעצות.

שלום רב, מרכז מפנה משלב פעוטות במערכת החינוך עוד משנת 1990. במרכז מפנה אנחנו מטפלים בפעוטות עד גיל שנתיים המאובחנים ב ASD או שהם בסיכון גבוה להתפתחות ASD. זאת בהתבסס על מחקר מעקב שנערך במרכז מפנה והשווה בין ילדים שטופלו במרכז מפנה בגילאי 12-24 חודש לבין ילדים שטופלו בגילאי 24-36 חודש. המחקר הראה כי ככל שהטיפול נעשה בגיל צעיר יותר, כך השיפור בכל תחומי ההתפתחות גבוה באופן משמעותי. באותו מחקר נמצא כי 88.3% מהתינוקות שטופלו עד גיל שנתיים במרכז מפנה בין השנים 2010-2014 ואובחנו עם הפרעות שונות בתוך ספקטרום האוטיזם, שולבו באופן מלא במסגרות החינוך הרגילות. ביחד עם זאת, כמובן שכל מקרה נדון לגופו ותלוי ביכולות הילד להתרם משילוב כזה.

אמא יקרה, החשש שלך מובן. אכן ישנם מחקרים המצביעים על סיכון גבוה יותר כאשר יש אוטיזם במשפחה. ניתן להתייעץ עם מומחה לגנטיקה כי קיימות בדיקות גנטיות שיכולות להצביע על גנים מסוימים להם זיקה לאוטיזם. עם זאת, עדיין לא קיימת בדיקה מובהקת לזיהוי אוטיזם בשלבי התכנון וההריון עצמו. חשוב לנו לומר שבנוסף לגורמים הגנטיים, ישנה השפעה גם של גורמים סביבתיים בהם ניתן לטפל. ישנם סימנים מוקדמים שמופיעים בשנת החיים הראשונה ולכן אנחנו ממליצים לכם לעקוב אחר התפתחות ילדכם מינקות בליווי גורם מקצועי שמתמחה בגילאים אלו.

שלום עידו, כדי שתוכל לקבל החלטה לגבי הטיפול הנכון עבור ילדך, חשוב שתמסור עוד פרטים בנוגע לילדך (גיל, האם הוא בבית או בגן, מה מצבו ההתפתחותי וכו'). כיוון שכל ילד הוא עולם ומלואו והצרכים משתנים מילד לילד, מה שמתאים ונכון למשפחה אחת אינו בהכרח נכון למשפחה אחרת. חשוב להתאים את הטיפול לילד ולא את הילד לטיפול. כיום ישנן מספר גישות טיפול מקובלות לטיפול בפעוטות עם אוטיזם או עם סיכון לאוטיזם: DIR (Floor time 1992) המבוססת על מודל שפותח על ידי ד"ר גרינשפן ומתייחסת לצרכים ההתפתחותיים של הילד. ABA שמבוססת על תאוריות התנהגותיות מיסודו של ד"ר לובאס (1988). Mifne - גישת מפנה, פותחה ונוסדה ב1987 ע"י ד"ר חנה אלונים. הגישה מכוונת לטיפול בתינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים והיא מבוססת על תאוריית ההיקשרות ומאופיינת בטיפול משפחתי/מערכתי, אינטנסיבי ובאמצעות משחק הדדי RPT והקניית כלים להורים איתם הם יכולים להמשיך את הטיפול בבית על פי הגישה הטיפולית של מרכז מפנה.

אלי יקר, חששכם מובן, כיוון שמחקרים בתחום הגנטיקה מצביעים על סיכון גבוה יותר כאשר יש אוטיזם במשפחה. אמנם, נמצא כי מעורבים בתסמונת זו לא מעט גורמים גנטיים אך ההתייחסות היום היא יותר ויותר לאפיגנטיקה, הקשורה גם בהיבטים סביבתיים. חשוב לציין שלמרות המחקר הרב שמתנהל בכל רחבי העולם, עדיין רב הנסתר על הגלוי ובשלב זה לא ניתן עדיין לבודד בין משפיעים גנטיים – סביבתיים ונוירו-התפתחותיים, שקשורים בהיבטים נוירולוגיים. עם זאת, יש חשיבות בהתייעצות עם מומחה לגנטיקה כי קיימות בדיקות גנטיות שיכולות להצביע על גנים מסוימים להם זיקה לאוטיזם. ברצוננו להדגיש שעדיין לא קיימת בדיקה מובהקת לזיהוי אוטיזם ואין ביומרקרים מספקים שיכולים להצביע על אוטיזם. אי לכך, יש להיות עם האצבע על הדופק ולעקוב אחר התפתחות התינוק מינקות.

אמא דואגת יקרה, לאמהות יש אינטואיציה וחשוב להקשיב להן. העירנות שלך והרגישות חשובות מאד ותמשיכי לשים לב. ביחד עם זאת, יש תינוקות שהבשלת תעלות הראיה שלהם מתפתחת לאט יותר אבל עדיין בתחום הנורמה (עד גיל 3.5-4 חודשים ניתן לראות אצל חלק מהתינוקות עיכוב נורמטיבי בהבשלת תעלות הראיה). במצב כזה התחושה של ההורה היא שהתינוק לא ממקד את המבט בו, אך יש להבין שלא מדובר בהמנעות. לכן, בגיל חודשיים מוקדם לייחס חוסר קשר עין עם הפרעה בהתפתחות הקשר. חשוב שתמשיכי לטפל בתינוקת ברוגע, תשלבי הרבה מגע ודיבור שקט אליה ותשארי במעקב אצל מומחים להתפתחות תינוקות בחודשים הקרובים.

שלום תמר, אכילה מול מסך מונעת מהפעוט מעורבות בתהליך האכילה כיוון שהוא ממוקד במסך ודעתו מוסחת מהאכילה. גם בגיל מאד צעיר חשוב שהתינוק יקח חלק פעיל באכילה, זה מעודד בהמשך עצמאות ולקיחת אחריות. מעורבות באכילה מאפשרת לפעוט לשים לב לתחושות של רעב וסיפוקו, כמו-גם לחוויית הטעם והנגיעה במרקמים השונים של האוכל. כל אלה מאד חשובים בהתפתחות תקינה. ההמלצה שלנו היא כמובן שבגיל הזה יש להמנע מצפיה במסכים בכלל ובזמן הארוחה בפרט. אנחנו ממליצים לקיים ארוחות משותפות כאשר חלק או כל בני המשפחה יושבים ביחד לשולחן. כאשר למשפחה יש קושי לשנות את הרגלי האכילה של הפעוט מומלץ לפנות לגורם מקצועי מוקדם ככל האפשר כדי להמנע מהתקבעות הדפוסים. בהצלחה

שלום דיוויד, אכן לחיית מחמד יתרונות רבים, אך לצידם גם אחריות רבה והתעסקות שמצריכה השקעת זמן ותשומת לב. אין תשובה אחת לשאלה הזאת. לדעתנו חשוב שאתם ההורים תשאלו את עצמכם האם אתם אוהבים חיות ורוצים להחזיק חיית מחמד בבית? האם יש לכם פנאי לטפל בה? לאחר שתענו לעצמכם על השאלות האלה ותשקלו בכובד ראש את היתרונות והחסרונות תגיעו לתשובה הנכונה לכם.

הורים לשניים יקרים, מובן שישנן חששות ודאגות למצב ההתפתחותי של שאר ילדי המשפחה כאשר אחד מהילדים מאובחן עם ASD. טוב שתשימו לב ליכולות הקשר והתקשורת; כולל קשר עין, האופן שבו היא פונה אליכם, משחקת איתכם, בנוסף יש לשים לב להתפתחות השפה של בתכם ולמיומנויות המוטוריות שלה. אתם יכולים לשאול את הגננת על ההתנהלות שלה בגן, האם היא משתתפת בפעילויות השונות או יושבת לבד? האם היא נמצאת עם קבוצת הילדים? כמו-כן, מומלץ לפנות להתייעצות עם רופא ילדים התפתחותי או נוירולוג ילדים. חשוב שתפעלו ותתנו מענה לחששות שלכם כדי שתוכלו להיות רגועים יותר ולספק את הטיפול המיטבי.