סרטן המוח

תשובה: אפנדימומה הוא גידול נדיר של תאי גליה, המהווה 10% מגידולי מערכת העצבים המרכזית ו-25% מגידולי חוט השדרה. הגידול נחלק חלוקה שווה בין המינים, ועשוי להופיע בילדים ובמבוגרים. הביטוי הקליני של אפנדימומה תלוי במיקום הגידול, והוא עשוי להיות כאבי ראש, בחילות והקאות, סחרחורת, קשיי הליכה, שיתוק עצבי הגולגולת ועוד. לעיתים יופיעו פרכוסים או חסר נוירולוגי מוקדי. אם הגידול נמצא בחוט השדרה - הביטוי יהיה לפי מיקום העצבים בהם הוא פוגע. הטיפול המקובל הוא ניתוחי - כריתה מלאה ככל האפשר של הנגע (בהתחשב, כמובן, במיקומו - כך שלא ייגרם נזק למבנים מוחיים אחרים), ולאחר מכן טיפול משלים בקרינה. כימותרפיה אינה יעילה בטיפול בגידול במבוגרים, אך ייתכן כי בטיפול בילדים יש לה מקום. נוירופיברומה הוא גידול הצומח מתאי עצב. הגידול נדיר ביותר, למעט אצל חולים הסובלים מנוירופיברומטוזיס. אם הגידול נמצא בעצב היקפי - הוא יתבטא כגוש תת-עורי נוקשה ובעל מרקם של גומי. כשמופיע הגידול בחוט השדרה, הוא עשוי לגרום ללחץ על העצבים. האבחנה מתבצעת באמצעות MRI. הטיפול בנוירופיברומות סימפטומטיות הוא הסרה כירורגית, כאשר יחד עם הגידול יש להסיר את העצב ואת שורש העצב. הפרוגנוזה טובה אם מדובר בנגע בודד. במקרה של נוירופיברומטוזיס, הפרוגנוזה אינה טובה עקב ריבוי הנגעים והסיכון שאחד מהם יעבור טרנספורמציה ממארת. באשר לנוירופיברומה - סיכויי החזרה נמוכים אם מדובר בנגע בודד ולא בנוירופיברומטוזיס. את חזרת האפנדימומה מונעים באמצעות הטיפול הקרינתי המשלים. מלבד זאת, לדאבוננו, לא קיים טיפול מונע נוסף, פרט למעקב קפדני שיאפשר טיפול במקרה של חשד להישנות.

תשובה: מנינגיומה הוא סוג של גידול מוחי, שמקורו מקרומי המוח (באנגלית meninges). הגידול שפיר ב 90% מהמקרים. הוא נוטה להופיע בגילאים 40 - 70, יותר בנשים. צמיחת הגידול עשויה להיות מואצת בהריון. מנינגיומות עשויות לצמוח בכל מקום לאורך קרומי המוח, אך שכיחות ביותר בגולגולת ולא בתעלת השדרה. רוב המנינגיומות אינן גורמות לתסמינים ומתגלות באופן מקרי ב CT. לעיתים הן עשויות לגרום לפרכוס או לחסר נוירולוגי מתקדם, כמו הפרעות בראיה - ראיה כפולה, צמצום שדה הראיה וראיה מטושטשת; הפרעות בשמיעה, הפרעות תחושתיות, חולשת גפיים ולחץ תוך- גולגולתי המתבטא בכאבי ראש. קל לאבחן את הגידול ב CT ו/או MRI. הטיפול תלוי בתסמינים, בגיל החולה, במיקום ובגודל הגידול. ברוב המנינגיומות הקטנות שאינן גורמות לתסמינים - לא מטפלים, אלא רק עוקבים אחריהן במשך מספר חודשים וא/ו שנים. אם הן אינן גדלות או גדלות לאט, ניתן לדחות את הניתוח. אם המנינגיומה גדלה במהירות ו/או גורמת לתסמינים - הרי שהטיפול הוא הוצאה כירורגית שלה בניתוח.

תשובה: קיימים גידולים סרטניים מוחיים מסוגים שונים. לכל גידול התנהגות שונה, ולכן הטיפול וההישרדות (אורך החיים של המטופל לאחר האבחנה והטיפול) משתנים בין גידול סרטני אחד למשנהו. אחד מהסיבוכים הנגרמים מגידולים מוחיים או מניתוחים מוחיים היא הצטברות של נוזל השדרה בחדרי המוח. הצטברות הנוזל לוחצת על רקמת המוח ויכולה להוביל לכאבי ראש, פגיעה תפקודית, שיתוקים, בלבול, ירידה במצב ההכרה או פרכוסים. ע"י ניקוז הנוזל העודף מחדרי המוח מקלים על הסימפטומים ומונעים את הסיבוכים האחרים. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: מהתיאור שמסרת משתמע שעברתם תקופה לא פשוטה, וברצוני לחזק אתכם בהתמודדותכם. מהנתונים שמסרת קשה לקבוע בבירור ממה סובלת בתך, אולם ניתן להתייחס לכמה נקודות. העדר תסמינים, והיעדר שינוי בבדיקות דימות (MRI) הם סימנים מעודדים. טבעם של גידולים סרטניים הוא לגדול ולהתפשט, וכשהדבר אינו קורה, או שמדובר בגידול שאינו אלים, או שהגידול אינו סרטני, או שמדובר בגידול שהתפשטותו נבלמה על ידי הטיפול. לפי התיאור שלך, נראה שמהלך המחלה אינו עולה בקנה אחד עם האבחנה הראשונה. אין בכך כדי להטיל דופי ברופא המאבחן, שכן רפואה אינה מדע מדויק, ולעיתים מתקבלות החלטות בתנאי אי-ודאות. עם זאת, כעת, כאשר יש בידיך אינפורמציה נוספת, מומלץ לפנות שוב לנוירוכירוג ילדים על מנת להעריך את הממצאים, לכוון את האבחנה, ולקבוע את הצורך בהמשך הטיפול. מכל מקום, הנתונים שמסרת בהחלט משאירים מקום לאופטימיות. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד