לידת עכוז היא מצב בו כפות הרגליים או הישבן של העובר ממוקמים בפתח היציאה מהנרתיק - ראשו של התינוק קרוב לחזה של האם והחלק התחתון שלו ליד הנרתיק. רוב התינוקות יזוזו באופן טבעי כך שראשם ימוקם לצאת ראשון מהנרתיק במהלך הלידה. מצג עכוז נפוץ בתחילת ההיריון, אולם רוב התינוקות יעברו לתנוחת ראש עד שבוע 36, שכן זהו המנח הבטוח ביותר ללידה[1].
עכוז שלם - הישבן ממוקם כלפי מטה בעוד שהרגליים מקופלות וכפות הרגליים ליד הישבן.
עכוז פרנק – הישבן ממוקם כלפי מטה בעוד שהרגליים צמודות ישר כלפי מעלה מול הגוף, וכפות הרגליים ליד הראש.
עכוז רגליים - אחת מכפות הרגלים או שתיהן מצביעות כלפי פתח הנרתיק ומקדימות את שאר הגוף.
לידת עכוז תסמינים
ההיריון בלידת עכוז לא משתנה. לידת עכוז אינה גורמת ליותר או לפחות בחילות והקאות או תסמיני היריון אחרים. עם זאת, קיימת נטייה להרגיש את הבעיטות נמוך יותר בבטן. במקרים מסוימים יורגש ראש התינוק - מעין נפיחות קשה מתחת לצלעות[4].
סיבות וגורמי סיכון
קשה לדעת בדיוק מדוע מתרחשים הריונות עכוז, אך ישנן סיבות שונות לכך שהתינוק ממקם את עצמו בצורה לא נכונה ברחם. הנה כמה מן הסיבות וגורמי הסיכון[5]:
ברחם יש יותר מדי או מעט מדי מי שפיר, כלומר לתינוק יש מקום נוסף להסתובב בו או שאין לו מספיק נוזלים להסתובב.
לאישה יש רחם בעל צורה לא תקינה או שיש לה סיבוכים אחרים, כגון שרירנים ברחם.
לאישה יש שליית פתח (שליה נמוכה) – מיקום השלייה נמוך ומפריע בפתח היציאה.
אבחון ובדיקות
רופאת נשים תוכל לזהות לידת עכוז. האבחון יכול להתבצע על ידי בדיקה גופנית של הבטן באמצעות תמרוני לאופולד – שיטות המאפשרות לאמוד את מיקום ומנח העובר. עם הבדיקה הזו בדרך כלל תשולב בדיקת אולטרסאונד. אם באולטרסאונד אובחן מצג עכוז, ייאסף מידע ספציפי על סוג העכוז, מידת הכיפוף של ראש העובר, משקל העובר המשוער, נפח מי השפיר, מיקום השליה וסקירה אנטומית של העובר (אם לא נעשתה בעבר)[6].
בלידת עכוז הגוף יוצא ראשון וראשו של התינוק יוצא אחרון. במצב זה קיים סיכוי שגוף התינוק לא יפתח מספיק את צוואר הרחם כדי לאפשר לראש לצאת בקלות, וכך גדל הסיכון שראשו או כתפיו של התינוק יתקעו בעצמות האגן של האם.
בעיה נוספת שעלולה לקרות במהלך לידת עכוז נרתיקית היא צניחה של חבל טבור, אשר יכול להחליק לתוך הנרתיק לפני הלידה. אם חבל הטבור יימחץ ויופעל עליו לחץ בזמן הלידה, הדבר עלול להפחית את זרימת הדם והחמצן דרך חבל הטבור אל התינוק.
גרסה קפלית חיצונית - במקרים מסוימים גניקולוג או גניקולוגית ינסו להפוך באופן ידני את העובר ולשנות את המנח ממצב של עכוז למצב שהראש למטה. אם שיטה זו עובדת והיא נעשית לפני תחילת הצירים, ייתכן שיהיה ניתן ללדת לידה נרתיקית.
תרגילים – ניתן להתייעץ עם הרופא/ה לגבי עשיית תרגילים ותנוחות מסוימות שיש לעשות בבית. אלה עשויים לעזור להפוך את העובר. אין מחקרים שמוכיחים שזה עובד, אבל אם זה נעשה בפיקוח רופא/ה זה לא מזיק ואף עשוי לעבוד.
ניתוח קיסרי - אם העובר עדיין במצב עכוז בסמוך לתאריך הלידה, ברוב המקרים יומלץ על לידה קיסרית מתוכננת, שנחשבת לטיפול הבטוח ביותר.
לידה נרתיקית - במקרים נדירים, לידת עכוז קיסרית עלולה שלא להיות מומלצת או לא אפשרית, לדוגמה אם הצירים והפתיחה מתקדמים מהר מדי. במקרים אלו לידה נרתיקית יכולה להיות האפשרות היחידה.
רוב התינוקות שנולדים בלידת עכוז הם בריאים ואין להם בעיות לאחר הלידה.
"עברתי הרבה הפלות, כולל אחת בשבוע מתקדם. ד”ר אטלי הוא הראשון שהסביר לי את הדברים בצורה ברורה, רגישה, והשרה עליי ביטחון שהוא יודע איך לטפל בבעיה ושהוא יהיה איתי לאורך כל הדרך. להוריד בפניו את הכובע. ממלימה עליו בחום."
"הגעתי לדר' הר-טוב לסיסי שליה, עם המון חששות והתרגשות הוא הסביר את התהליך בצורה נעימה ומרגיעה, וביצע את הבדיקה במקצועיות ועדינות ואפילו בלי כאב! הוא מקצועי, אדיב ומכיל מאוד מאוד ממליצה!"
שלום. אני בת 56 ונוטלת הורמונים אסטרוג'ל ואוטרוגסטן 200 כבר 6 שנים בעקבות תופעות גלי חום קשים והפסקת המחזור. קיבלתי את ההמלצה להורמונים משני רופאים מומחים לגיל מעבר וזאת למרות שאימי חלתה בסרטן השד ועברה גם כריתה וגם דודה עם סרטן שד שהחלימה ממנו. שניהם מודעים לכך כי הבאתי את כל המסמכים התומכים בכך. אני במקביל במעקב אצל כירורגית שד לבדיקה כל חצי שנה וגם אולטרסאונד וממוגרפיה כל שנה. בכל פעם שאני מגיעה לכירורגית שד היא מזהירה אותי שזה בעייתי שאני נוטלת את ההורמונים ולעומת זאת המומחית לגיל המעבר שאני מטופלת אצלה כבר שנתיים אומרת שההורמונים שומרים עליי. אני מאוד סומכת על שתי הרופאות המומחיות אבל אני בקונפליקט. למי להאמין? מה לעשות? אשמח לתשובה ממקום אובייקטיבי : ) תודה
אני לא חושבת שאף רופא אובייקטיבי -- הכירורג שד דועג לשדיים והוא רואה נשים עם סרטן שד - רופאי הנשים רואים לרב נשים בריאות בלי סרטן שד- טיפול הורמונאלי אכן מעלה במעט את הסיכון לסרטן שד , אבל מאידך מביא עימו יתרונות רבים הן מבחינת תסמינים והן מבחינת שמירה על עצם לב ועוד.... גם נסיעה ברכב היא מסוכנת ובכל זאת זה סיכון שאנחנו ללוקחים כדי להגיע במהירות מקום למקום. לדעתי בגדול - היתרונות עוליים על החסרונות. רק את יכולה להחליט מה נכון עבורך. בהצלחה, מקווה שעזרתי
בת 48.5 סובלת משינה גרועה, מצבי רוח וחרדות ומגרנות שהחריפו. לא מצליחה להרדם בלי חצי כדור שינה זודרום כבר שנה וחצי. סובלת בשנתיים האחרונות בלופים ממצבי רוח, חרדות, התקפי חרדה, גלי בכי ועצב ועצבנות. בעבר לקחתי הרבה שנים רסיטל לחרדות, שעזרו. הפסקתי לפני שנתיים את הריסטל ומאז רכבת הרים. חצי שנה אחרי ההפסקה השינה השתבשה מאוד, לא מצליחה להרדם בלי חצי זודורום וגם אז מתעוררת אחרי 4-5 שעות ומתקשה לחזור לישון. קמה עייפה. סובלת ממגרנות מגיל 40, שהחריפו בשנים האחרונות. בשבועיים האחרונים כמעט כל יומיים מגרנה, כאב ראש. לוקחת רילרט שעוזר, אבל משתדלת לא לקחת יותר מידי אבל המינון עולה ונע סביב 5-6 בחודש. מתלבטת מה לעשות להרגשי טוב, בלי חרדות, שינה רציפה וטובה ופחות כאבי ראש - האם לחזור לקחת רסיטל (האם חצי כדור יעזור?) או לקחת הורמונים -כי מדובר בטרום גיל המעבר וחוסר באסטרוגן גורם לכל התופעות - עדיין יש לי מחזור, אבל התחיל להתקצר, והחודש הגיע אחרי 18 ימים, ועכשיו אמור להגיע אחרי 28 ימים. ו/או להתחיל טיפול מונע מגרנה מנוירולוג. מרגישה שאף רופא לא רואה את המכלול ולא יודעת להחליט מה לקחת.
צר לי לשמוע את הסבל.... מניחה שזה שילוב של פרימנאפאוזה עם מצב בסיסי - מציעה להתייעץ לגבי חידוש הרסיטל יחד עם תוספות של טיפול הורמונאלי חליפי. - יכולה להתחיל בהורונים לראות אם אוזנת ובמידה ולא ללהוסיף את הרסטיל.. או טיפול אחר בהתאם להמלצת הרופא. המגירנות גם יכולות להיות קשורות לשינויים ההורמואלים לכן תתחילי טיפול ותראי אם יש הטבה.
בת 53 עדיין עם מחזור שהיה מגיע כל 21 יום. מחזור אחרון היה איחור של שבוע. וכל מיני תופעות מוזרות בגוף שאחת מהן התכווצויות בבטן תחתונה מקרין גם לגב (מותניים) לציין כי בחודשיים האחרונים גם פעמיים דלקת בשתן מאותו חיידק. עשיתי כמה פעמים תרבית לאחרונה יצאה שלילךית. לא יודעת למה לשייך את ההתכווצויות בבטן תחתונה ולא רוצה לקחת עוד ועוד אנטיביוטיקה (שלחלקן פתאום הפכתי אלרגית)
שלום רב בת 65 וסת אחרונה לפני 10 שנים לפני למעלה מחודש, התחלתי להשתמש במדבקות עקב תסמינים בלתי פוסקים של המנופאוזה.הכל מצויין ,רק מידי שבועיים יש לי הםרשה דמית קלה מאד למשך יום וזה נפסק. חוויתי כבר פעמיים.קראתי שזה תקין והבנתי גם מהי הסיבה ההורמונלית. ,האם זה אמור לחלוף?
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
אולטרסאונד וגינלי 
ניתוח קיסרי צרפתי 
ריבוי מי שפיר ומיעוט מי שפיר 
תשובת מומחה הורמונים וסרטן שד 
