שחמת הכבד

תשובה: תופעת הלוואי של קסטרל (Alfuzosin) במערכת הנשימה היא זיהומים. תופעות הלוואי במערכת הנשימה של אומניק (Tamsulosin) הן שיעול, דלקת גרון, דלקת סינוסים ונזלת. שחמת הכבד באמת מגבירה את רמת הרעלים בגוף. אם יש אי-ספיקת כליות, אזי גם מצב זה זו תורם לעלייה ברמת הרעלים בגוף. הגדלה של הפרוסטטה, כשלעצמה, אינה משפיעה על רמת הרעלים בגוף. הדבר שמתרחש במצב כזה הוא ששתן לא יכול לעבור דרך שלפוחית השתן החוצה, ולכן הוא מצטבר בשלפוחית, ואם יש אצירת שתן (ב-'א', כלומר אגירת שתן), זה מאוד מאוד כואב, ומובן שיש לטפל בכך. קשיי הנשימה, לדעתי, אינם קושרים לכדורים לטיפול בפרוסטטה אלא לשחמת הכבד. במצב זה יש מיימת, מים בחלל הבטן, שמקשים מאוד על הנשימה, ולדעתי זו הסיבה לבעיות שחווה אביך. התרופות שציינת עלולות לגרום נזלת, דלקת גרון, בעיות סינוסים וכדומה, אך בפני עצמן, אינן גורמות לקוצר נשימה. היוועצו ברופא/ה המטפל/ת. ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: אלכוהול משפיע על מערכות רבות בגוף, אך השפעתו העיקרית היא על מערכת העצבים המרכזית ועל הכבד. האלכוהול שאנו שותים מגיע דרך מערכת העיכול לכבד ומעובד על ידו. חלק מתוצרי הפירוק של אלכוהול הם רעילים לרקמת הכבד, וכאשר יש צריכה מוגברת של אלכוהול, תאי הכבד נפגעים ע"י אותם רעלנים ונגרמת דלקת חריפה ו/או כרונית בכבד. עד 35% מהאנשים הצורכים כמות משמעותית של אלכוהול יסבלו ממחלת כבד בדרגה זו או אחרת, וכ 15% יפתחו שחמת כבד, מחלה קשה וקטלנית הגורמת לאי ספיקת כבד. אלכוהול גורם לשלוש תופעות עיקריות בכבד: דלקת כבד כבד שומני, (הפטיטיס) ושחמת. בכבד שומני מצטבר שומן בתאי הכבד. בשלב זה, ההפרעה הפיכה אם האדם מפסיק לשתות, ואם לא - תיתכן התקדמות לנזקים כרוניים בלתי הפיכים. דלקת כבד הנגרמת ע"י אלכוהול יכולה להיות קלה, ללא תסמינים קליניים ועם עדות לבעיה רק בבדיקות דם, או קשה, עם אפיזודות של צהבת, בצקות בכל הגוף, טשטוש הכרה ודימום ממערכת העיכול העליונה. הדלקת הפיכה גם היא עד שלב מסוים אם האדם מפסיק לשתות. אם השתייה ממשיכה, הכבד מצטלק ונהרס ומגיע למצב של שחמת הכבד, שהוא כאמור מצב בלתי הפיך, בו יש אי ספיקת כבד עם סיבוכים רבים הנלווים לה. לקריאה נוספת: http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/000281.htm

תשובה: לגבי הסיכון לפתח גידול ממאיר בחולי שחמת כבד: חולים בשחמת כבד הם אכן בסיכון גבוה יותר לפתח גידול ממאיר (קרצינומה) בכבד. סטטיסטית, הסיכון הוא כ- 3% לשנה. חולים במרבית הסוגים של הפטיטיס כרונית הם לא בסיכון יתר לפתח גידול ממאיר עד שמתפתחת השחמת. יוצאי דופן הם חולים בהפטיטיס ויראלית מסוג B , שיכולים לפתח קרצינומה בכבד גם בהיעדר שחמת. החולים בסיכון הגבוה ביותר לפתח גידול ממאיר בכבד, הם חולי שחמת שהמחלה הראשונית שלהם היא הפטיטיס B , הפטיטיס C והמוכרומטוזיס (פגיעה באיברים בגוף וביניהם הכבד בשל אגירת ברזל). בגלל ה- "רזרבה" הגדולה שיש לכבד מבחינה תפקודית, חולים עם קרצינומה של הכבד הם לעיתים קרובות אסימפטומטיים בשלבים הראשונים ולכן האבחנה נעשית מאוחר. החשד צריך לעלות בחולה שחמת שהיה עד כה מאוזן ולפתע יצא מאיזון. סימנים נוספים הם: כאבים, ירידה בתאבון, צהבת חסימתית, גוש שניתן למישוש ועוד. דרכי הטיפול הן ניתוחיות או לא ניתוחיות (לדוגמא, כמותרפיה והקרנות). לגבי השתלת כבד כטיפול בשחמת כבד: השתלת כבד היא הטיפול היחיד שיכול למעשה לרפא חולה בשחמת כבד. ההחלטה האם לבצע השתלה תלויה בחומרת המחלה, איכות החיים והיעדר גורמים שלא יאפשרו את ההשתלה. החולה צריך להיות מופנה למרכז רפואי שעוסק בהשתלות כבד, שם תבוצע הערכה האם הוא אכן מועמד מתאים להשתלה.

תשובה: הסננה שומנית של הכבד היא מצב שכיח שברוב המקרים הוא כרוני וללא סימפטומים, ואינו גורם לנזק משמעותי, אך הוא יכול גם להתקדם בהדרגה ולהפוך לדלקת כבד משמעותית במקרים מסוימים ולהגיע עד לשחמת וכשל הכבד. כבד שומני שכיח יותר באנשים סוכרתיים, שמנים ועם עודף שומנים בדם. הוא עשוי גם להופיע בעקבות הרעבה, ירידה קיצונית במשקל ולאחר הזנה תוך- ורידית. אין טיפול ישיר בזה, אך שמירה על איזון הסוכרת, ירידה במשקל ונטילת ויטמין E עוזרת לשמור על הכבד מנזק נוסף ומשפרת את המצב. אם כן, מומלץ כעת לגשת לרופא המשפחה על מנת לבצע בדיקה לסוכר, לשומני הדם ולתפקודי ואנזימי הכבד.