דלקת עיניים

תשובה: סינדרום הורנר מאופיין בצירוף של שלושה תסמינים עיקריים כפי שתיארת: מיוזיס, שהוא כיווץ של האישון בעין אחת, פטוזיס, שזו סגירה חלקית של העפעף באותה עין, ואנהידרוזיס, שפירושו חוסר הזעה בצד אחד של הפנים והצוואר. הסינדרום מלווה פגיעות בעצבים הסימפתטיים בצוואר. התופעה נרכשת או מולדת. יש לה השלכות קליניות המצריכות בירור רפואי רק כאשר היא מופיעה בגיל מבוגר יותר משנתיים- שלוש. כאשר היא מולדת , תופיע דפיגמנטציה של הקשתית בעין של הצד המעורב עם צבע שונה בין שתי העיניים בגיל זה. כאשר היא נרכשת לא יהיה הבדל בין צבעי העיניים וצריך לחפש מחלות הידועות כגורמות לכך, ביניהן שחפת, תהליכים בפסגת הריאה, טראומה צווארית ועוד.

תשובה: לפי התיאור שלך נשמע כאילו גוף זר (חתיכת חוט, חרק קטן, או גרגר חול) התיישב על שטח הלחמית שלך. אני ממליץ לך ללכת ולהיבדק על ידי רופא עיניים, על מנת שיבדוק ויראה אם באמת מדובר בגוף זר או בבעיה אחרת ויוכל להציע לך טיפול מתאים. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד

תשובה: אדנו-וירוס הוא מזהם שכיח בבני אדם הגורם למחלות חריפות וכרוניות. הוא קשור לדלקות בלחמית העיניים, דלקות של דרכי האוויר העליונות והתחתונות, דלקות בדרכי העיכול, במערכת העצבים המרכזית ובשלפוחית השתן. אין טיפול יעיל בווירוס, ולרוב אין גם צורך בטיפול. מערכת החיסון מזהה את הווירוס ומפתחת תגובה כנגדו, ובכך מסתיימת המחלה. וירוס אדנו מלווה ברוב המקרים בחום, ולא ציינת בשאלתך אם בתך סבלה מכך או לא. נפיחות בלוטות גם כן מאפיינות זיהום על ידי אדנו וירוס, אך ישנם גורמים נוספים רבים שיכולים לגרום להגדלה זו. חוסר יעילות הטיפול האנטיביוטי יכול להעיד על זיהום ויראלי, אך איני יודעת למשך כמה זמן נטלה בתך את האנטיביוטיקה ואם הכמות שלקחה אכן היתה יכולה להשפיע אם הזיהום היה חיידקי. בדף הבא תוכלי לקרוא לגבי הווירוס: http://www.kidspedia.co.il/mamar.asp?id=127

תשובה: הרשתית היא רקמת העצב המצויה בחלקו האחורי של גלגל העין. ברקמה זו נקלטת אינפורמציית האור, עוברת עיבוד ראשוני ומועברת למרכזים הרלוונטים במוח. היפרדות רשתית היא מצב בו רקמת הרשתית נפרדת מגלגל העין. זהו ספקטרום של תהליכים, שיש לו התחלה אמצע וסוף. ככל שמקדימים לאבחן ולטפל בבעיה, אם היא אמנם מצריכה טיפול, המצב טוב יותר. עם הגיל, הזגוגית, הנוזל השקוף הנמצא לפני ברשתית, מתנזלת ומתכווצת, דבר שיכול לגרום למשיכת הרשתית עד כדי היפרדותה. בשלבים המוקדמים, החולה עלול להתלונן על ראיית נקודות, קווים או חוטים בשדה הראייה, או מעין "זבובים" בשדה הראייה, כמו אלה שרואה אמך. בשלבים מתקדמים, הזגוגית עלולה להפעיל כוחות משיכה על הרשתית. במצב כזה נראים "ברקים" או הבזקים בשדה הראייה. לעיתים יכולים כוחות משיכה אלה לגרום לקרעים ברשתית. בהמשך החולה עלול לראות מעין וילון שמסתיר חלק משדה הראייה שלו. זוהי היפרדות רשתית. אם היפרדות הרשתית אינה מאובחנת ומטופלת בזמן, יכולה להיגרם פגיעה במרכז הראייה. חשוב לציין שהתהליך המתואר עלול לארוך מעט או הרבה זמן, וגם להעצר מעצמו בשלבים מוקדמים. דרכי הטיפול בכל אחד מהשלבים שתוארו שונה. בשלבים המוקדמים יותר, אם מזהים קרע ברשתית, ניתן לטפל בו בלייזר, בהקפאה של אזור הקרע, או בהזרקת גז. מטרת טיפולים אלה היא עצירת התהליך ומניעת היפרדות הרשתית. הטיפול בלייזר נעשה במרפאה, בעוד טיפולי ההקפאה והזרקת הגז נעשים בחדר ניתוח. לא מטפלים בכל המקרים בהם נמצא קרע ברשתית. הדבר תלוי במספר קריטריונים, כגון גודל, מיקום וסוג הקרע, אם הקרע ישן או חדש, קוצר ראייה, היסטוריה משפחתית ועוד. בשלבים המתקדמים, כאשר הרשתית מופרדת, אין מנוס מניתוח. ישנם מספר סוגי ניתוחים במקרים אלה - הקפאה, הזרקת גז, חיגור, הוצאת נוזל הזגוגית - ושיעור ההצלחה שלהם יחסית גבוה. במקרה של אמא שלך, אם מדובר בהיפרדות רשתית בשלב מתקדם, אזי הדבר דורש טיפול מיידי, כפי שתואר לעיל. אם מדובר בשלבים המוקדמים, ויתכן שזה הרושם שהרופא הבודק קיבל, אזי אולי זהו מקרה שלא בהכרח מצריך טיפול, כפי שהסברתי. לא ניתן לנבא מה יקרה בהמשך מבחינת הישארות ה"זבובים". אם התהליך סטטי וישנם רק מעט "זבובים", יש סיכוי שהמוח ילמד להתעלם מהם, אולם אין שום ערובה לכך. אני מחזק את ידכם, ברור שהתחושה מאוד לא נוחה. אם אתם חשים שאתם זקוקים לבדיקה נוספת, אתם יכולים לפנות לאותו רופא לבדיקה חוזרת, או לפנות לרופא נוסף לצורך חוות דעת נוספת. בכל במקרה של תופעות חדשות, כגון הופעת הבזקים או ברקים, או החמרה של הבעיות שכבר ישנן, יש לפנות במהירות לרופא עיניים. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד