פאסציוליאסיס

תשובה: הרפס בשפתיים נגרם באופן קלאסי ע"י נגיף הרפס סימפלקס מסוג 1 (אם כי היום ידוע שגם נגיף ההרפס מסוג 2 יכול לגרום לכך). נגיף ההרפס מסוג 1 (בשמו המקוצר HSV-1) יכול לגרום למחלה קלינית גם במקומות אחרים בגוף, כגון באברי המין, בכבד, בריאות, בעיניים, ובמערכת העצבים המרכזית. זיהומים אלה עלולים להיות קשים במיוחד כאשר קיים דיכוי חיסוני. הזיהום הראשוני בהרפס נגרם מחדירה של הנגיף דרך העור עד שהוא מגיע לעצבים. לרוב אין סימפטומים, אך לעיתים תיתכן מחלה שבה בנוסף לשלפוחיות בשפתיים מופיע אף חום והרגשה כללית רעה. לאחר מכן הנגיף חי בצורה "רדומה" בתאי העצב ויכול לעבור שפעול מחדש (רה- אקטיבציה), ולגרום להתפרצויות נוספות מהן בעצם את סובלת. השכיחות והחומרה של ההתפרצויות שונות מאוד מאדם לאדם ומושפעות מפקטורים רבים, ביניהם גם קיום דיכוי חיסוני. בדרך-כלל יש סימנים מקדימים לפני ההתפרצות של כאב, שריפה, דגדוג וגרד המופיעים 6-53 שעות לפני הופעת השלפוחית הראשונה. מרבית האנשים יודעים כבר לאתר טריגרים להתפרצות, כמו חשיפה לשמש, חום, מחזור חודשי, מתח נפשי, זיהום בפה, טיפולי שיניים ועוד. גם אצל אנשים בריאים לחלוטין יש שוני גדול מאוד בתדירות, החל מהתפרצות אחת בחודש (אצל 24% מהאנשים) ועד לפעמיים בשנה (אצל 19%). כך שהתדירות שאת מציינת של התקף אחת לחודשיים- שלושה היא לא נדירה ולכשעצמה אינה צריכה להעלות חשש לבעיה במערכת החיסון שלך. הסימפטום שאת מתארת של שיתוק במחצית הפנים יכול להתאים לשיתוק על שם בל (Bell's palsy) או בשם העממי פציאליס. זהו שיתוק של מחצית הפנים שנגרם אכן ברוב המקרים ע"י נגיף ההרפס. לאור העובדה שאת חשה בהחמרה בתקופה האחרונה, ולהבנתי התופעה של השיתוק במחצית הפנים היא חדשה, אני ממליצה לך לפנות לרופא נוירולוג (מומחה במערכת העצבים) ולהיבדק בהקדם.