ליפומה (Lipoma) - הסימפטומים, הבדיקות ודרכי הטיפול

המומחים של Infomed מסבירים:

ליפומה היא גוש שומני הצומח לאט מתחת לעור - בין העור לשכבת השריר החיצונית. ליפומה נוטה להרגיש בצקית ולזוז בקלות בלחיצת אצבע קלה. זהו אינו סרטן ולרוב גוש זה אינו מזיק. בדרך כלל ליפומות מתגלות בגיל העמידה, ויש אנשים עם יותר מליפומה אחת[1].

כמה עובדות על ליפומה

[2] [3]

ליפומות הן תופעה שכיחה מאוד. לאחד מכל 1,000 אנשים יש ליפומה.
ליפומות מופיעות לרוב בין הגילים 40 עד 60, אך הן יכולות להתפתח בכל גיל, הן יכולות אפילו להופיע כבר בלידה.
ליפומות משפיעות על כל המינים, אך הן מעט יותר שכיחות בנשים.
ליפומות הן שפירות (לא סרטניות).
ליפומות יכולות להופיע בכל מקום בגוף שבו יש תאי שומן, לרוב על הצוואר, החזה, הגב, הכתפיים, הזרועות והירכיים.
הסיבה לליפומות לרוב אינה ידועה, אך בחלק מהמקרים מדובר בנטייה גנטית.
את רוב הליפומות אין צורך להסיר, אלא אם הן כואבות או מהוות מטרד אסתטי.

צילום: shutterstock | ulev33

ליפומה תסמינים
התסמינים לליפומה הם בדרך כלל[4]:
- גוש הממוקם ממש מתחת לעור. ליפומות מופיעות בדרך כלל בצוואר, בכתפיים, בגב, בבטן, בזרועות ובירכיים.
- גוש רך ובצקי למגע, אשר זז בקלות בלחיצת אצבע קלה.
- ליפומה היא בדרך כלל גוש קטן. הקוטר שלה הוא לרוב פחות מ-5 ס"מ, אך הוא יכול לגדול.
- לפעמים ישנו כאב. ליפומות יכולות להיות כואבות אם הן גדלות ולוחצות על העצבים הסמוכים או אם הן מכילות כלי דם רבים.
ליפומות יכולות להיווצר גם בתוך שרירים או איברים פנימיים, אבל זה פחות נפוץ. במקרים אלו הליפומה עלולה לגרום לכאב או להגביל תנועת שרירים. בכל מקרה, במידה ומבחינים בגוש או בבליטה על הגוף, יש לפנות לכירורג/ית כדי שיבדוק ויאשר שמדובר בליפומה שאינה מזיקה, או שיש צורך בבדיקות נוספות[5].
סיבות וגורמי סיכון
כאמור, הסיבה לליפומות לרוב אינה ידועה, אך לחלק מבני משפחה יש נטייה גנטית לפתח אותן. גורמים אפשריים נוספים לליפומה הם[6]:
- סוכרת.
- השמנה.
- טראומה פיזית.
- קרינה.
- טיפול בזריקות אינסולין וקורטיקוסטרואידים.
אבחון ובדיקות
רופא/ה מתחום הכירורגיה יכול בדרך כלל לאבחן ליפומה באמצעות בדיקה גופנית. ייתכן שיהיה צורך בבדיקת הדמיה כגון אולטרסאונד, MRI או CT כדי לקבוע אם מדובר בליפומה או בציסטה. בדיקות אלו גם יכולות לעזור לזהות את מיקומה של הליפומה, כמה היא עמוקה, אם יש לה כלי דם ואם היא לוחצת על עצבים או על רקמות אחרות. במקרים אחרים, ייתכן שיהיה צורך בביופסיה כדי לאשר שהליפומה אינה סרטן. במהלך הליך זה, הרופא/ה לוקח דגימה מהליפומה ושולח אותה למעבדה לבדיקה[7].
סיבוכים אפשריים
טיפולים ותרופות
[9]
מאחר שליפומות אינן מזיקות, בדרך כלל נהוג להשאיר אותן ללא טיפול, אך עם מעקב אצל הרופא/ה כפי שייקבע. עם זאת, במידה והליפומה מכאיבה או שהמראה האסתטי שלה מפריע, ניתן להסיר אותה באמצעות הליך כירורגי. לצורך כך בדרך כלל נהוג להרדים תחילה את האזור (תלוי במיקום ובגודל הליפומה). לאחר מכן, בהליך קצר מסירים את הליפומה ותופרים. לרוב, ניתן לחזור הביתה כבר לאחר הניתוח. ייתכן שיהיה צורך להסיר את התפרים לאחר מספר ימים או שבועות.

טיפולים אפשריים נוספים כוללים:

סטרואידים - תרופה זו יכולה לעזור לכווץ את הגידול.
שאיבת שומן – במקרים מסוימים ייעשה שימוש במחט ומזרק לצורך שאיבת רקמת השומן.
מניעה