דפיקות לב

תשובה: ראשית, הייתי ממליצה לך לעשות בדיקת אקג, על מנת לוודא שזהו לא פרפור עליות אמיתי, אלא רק קצב תקין אך מהיר. התופעה אותה את מתארת דווקא אופיינית למצב של פעילות יתר של בלוטת התריס, ואז הטיפול הניתן הוא תרופות ממשפחת חוסמי הבטא, עד שההשפעה של דיכוי בלוטת התריס מתחילה לבוא לידי ביטוי. המצב בו רמת ה- TSH גבוה ואילו רמות ההורמונים T3 ו- T4 תקינות נקרא היפותירואידיזם תת-קליני, וההנחיות לטיפול בו אינן חד-משמעיות. לכן, אם הטיפול התרופתי גורם לך תסמינים כה קיצוניים, יש לשקול עם מומחה בתחום את נחיצות הטיפול בשלב כזה. השיקול משתנה אם נמצאים נוגדנים לבלוטת התריס. לחלופין, ניתן להנמיך את המינון או להיוועץ לגבי טיפול דומה לטיפול הניתן בפעילות יתר של בלוטת התריס עבור תסמינים דומים. בהצלחה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

תשובה: על סמך מה שאת מספרת, לא אוכל לומר לך מה יש לך. אבל אני ממליצה לך להתחיל בבירור של העניין, שיכלול בדיקה של נוירולוג ושל ופסיכיאטר. שני מומחים אלה יוכלו לאבחן, אם מה שאת מתארת קשור לבעיה גופנית או נפשית. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: טיפול לא תרופתי בהפרעת חרדה כללית כולל טיפולים פסיכולוגים. הטיפול המומלץ ביותר כיום הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בטיפול זה החולה לומד להבין ולשלוט יותר טוב בהתקפי חרדות. טיפול נוסף הוא טיפול פסיכודינמי שגם הוא כרוך בפגישות עם פסיכולוג או פסיכיאטר המאומנים בסוגי טיפולים אלה. טיפולים נוספים, אך פחות מוכחים מדעית, יכולים לכלול תרגילי הרפיה, מדיטציה מסוגים שונים או התעמלות מרפה כגון יוגה.

תשובה: ישנן גישות שונות בהתייחסות לחרדה ולטיפול בה. הטיפול יכול לכלול טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי או שילוב של שניהם. גם בטיפול הפסיכולוגי עצמו ישנן גישות שונות. לפי גישה אחת, החרדה היא סימפטום של בעיה עמוקה יותר, ולכן יש צורך בטיפול פסיכולוגי דינמי ארוך טווח כדי לטפל בשורש הבעיה. לעומתה ישנה גישה שלפיה ניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי - התנהגותי שהינו ממוקד וקצר יותר, וע"י שיטות שונות כמו טכניקות של הרפיה, דמיון מודרך ועוד כדי ללמוד לשלוט בהתקפי החרדה. ניתן לשלב בין שתי השיטות, וניתן גם לשלב טיפול פסיכולוגי עם טיפול תרופתי. תוכל לקרוא בהרחבה על הגישות השונות והטיפולים בקישור הבא: http://www.psychologia.co.il/anxiety20.htm