חסימת עורק הרשתית

Retinal artery occlusion

המומחים של Infomed מסבירים:

חסימת עורק הרשתית המרכזי גורמת לאובדן ראייה עקב הפסקה באספקת דם לרשתית שהיא הרקמה העצבית של העין. התופעה נדירה ונפוצה בעיקר בקרב בני שישים ומעלה, אך עלולה להתפתח גם בצעירים. הפגיעה בדרך כלל חד-צדדית ורק ב-2%-1% מן המקרים היא דו-צדדית.

ההלבנה והבצקת נספגים תוך 6-4 שבועות ומותירים עצב חיוור המלווה ברוב המקרים בכושר ראייה ירוד. ל-20% של האוכלוסייה יש גיבוי של עורק נוסף להבטחת אספקת דם, ואז כושר הראייה נשמר באופן חלקי. במקרים של חסימת פיצולי העורק גם אז כושר הראייה נשמר.

פרופ' איילה פולק
ד"ר גנאדי לנדה

חסימת עורק הרשתית תסמינים
תחושת ירידה חמורה בראייה, פתאומית וללא כאבים, המתבטאת בכושר ראייה שנע בין היכולת לספור אצבעות לבין תחושת אור בלבד. לעיתים יש סימנים מקדימים המתבטאים באירועים קצרים וחולפים של אובדן ראייה או של הופעת "מסך שחור" לפני העין.
יש מקרים שבהם הפגיעה מתפתחת באחד הסעיפים של העורק המרכזי, ואז אובדן הראייה הוא רק בחלק משדה הראייה.
סיבות וגורמי סיכון
הסיבה השכיחה ביותר לחסימה היא הופעת תסחיפים ממקור העורק התרדמני, ויש לבצע בירור על ידי מנתח כלי דם. קיים מגוון רחב של גורמי סיכון ומחלות הגורמים לחסימה, כגון יתר-לחץ-דם, סוכרת, הפרעה בקרישיות הדם, מחלות מסתמי הלב, מחלות דלקתיות בכלי הדם, מחלות אוטואימוניות, גידולים, ותסחיפי שומן בפציעות ובשברים באגן.
אבחון ובדיקות
בצקת חיוורת של עצב הראייה ואוטם של הרשתית המתבטא בהלבנת הרשתית שצבעה התקין הוא אדמדם. במרכז אזור ההלבנה מופיע מוקד אדמדם המכונה "נקודת הדובדבן האדום". ממצא זה אופייני לחסימת עורק הרשתית המרכזי. בעורקי הרשתית נוצרות היצרויות או חסימות והם מכילים לעיתים תסחיפים בצבע לבן-צהבהב.
סיבוכים אפשריים
טיפולים ותרופות
רקמת עצב שאינה מקבלת אספקת דם וחמצן, נגרם לה תוך זמן קצר נזק בלתי הפיך. חשד לחסימה נחשב כמצב חירום ומצריך טיפול דחוף. הטיפול מיועד לשלוש מטרות: א. לשחרר את החסימה; ב. להגדיל את אספקת החמצן; ג. לאתר את הסיבה לחסימה. צעדי הטיפול המקובלים הם:
א. שחרור החסימה מתבצע בהורדת הלחץ התוך-עיני על מנת שבאמצעות לחץ-הדם החיצוני יידחף התסחיף מכלי דם מרכזי לכלי דם היקפי וכדי למזער את הנזק.
האמצעים המקובלים להורדת הלחץ: 1. ניקוז נוזלי העין; 2. תרופות להורדת לחץ; 3. עיסוי גלגל העין; 4. תרופות להרחבת כלי דם.
ב. הגדלת אספקת החמצן מתבצעת במספר דרכים: 1. שאיפת תערובת של חמצן ופחמן דו-חמצני המאפשרת כניסת חמצן לרשתית מרקמות סמוכות; 2. שהייה בתא לחץ ומתן חמצן בריכוזים גבוהים; 3. מתן חומרים ממיסי קרישים.
ג. איתור גורם החסימה, הכוונה לטיפול מונע שהוא בעל חשיבות עליונה