שאלה: אני בת 28, וסובלת מפלטפוס חמור. בשנים האחרונות החלו לי כאבים בכפות הרגליים בעת הליכה, עמידה ואף מנוחה. מדרסים כבר לא עוזרים לי לאורך זמן כמו פעם. הרופא שלח אותי למיפוי עצמות, ולאחר שכל התוצאות שהתקבלו היו תקינות הוא המליץ על ניתוח בשם Subtalar Arthroeresis. ידוע לי שניתוח זה מיועד לילדים קטנים, אך לאחר תוצאות המיפוי אמר לי הרפוא שאין כל חשש, ושהתוצאות יהיו טובות כמו אצל ילד. האם עליי לחשוש מניתוח זה בגלל גילי? מהי בכלל דעתכם על הניתוח בגיל שלי? סף הכאב שלי הוא נמוך מאוד עד אפסי. האם ארגיש משהו בעת הניתוח או שהוא מבוצע בהרדמה מלאה? מהו זמן ההחלמה מניתוח כזה, והאם יש חשש לסיבוכים בעקבותיו, כמו צליעה או סיבוכים דומים? אני רקדנית ועוסקת המון בספורט. בקיצור - האם יש לי מה לדאוג?
שאלה: נדבקתי בקונדולימה, לאחר זמן מה הופיעו יבלות, והן טופלו על ידי צריבה בחנקן. האם מותר לי לקיים יחסי מין אורליים?
שאלה: אחת מתופעות הלוואי האפשריות בטיפול ברואקוטן לפצעי בגרות כפי שרשום בדף המידע היא דיכאון . האם מומלץ למי שכבר אובחן כסובל מדיכאון לא להתחיל טיפול בתרופה הנ"ל ?
שאלה: נודע לי במקרה, שאני חולה בטרשת נפוצה (זה כ- 8 שנים). מה שמאד מאד מפריע לי אלה התקפות הצחוק הפתאומיות, ללא קשר כלשהו לסיטואציה בה אני נמצאת, או לנושא עליו מדובר. עקב זאת אני נמנעת מלהתקשר לאנשים, אני פוחדת מפגישות עם אנשים כי אני חשה מבוכה נוראה. מצב זה קיים בערך כשנתיים. אני יודעת שזה חלק מהטרשת, אבל אני מבקשת לדעת באם יש תרופה כלשהיא שיכולה למנוע את פרצי הצחוק הבלתי נשלטים והפתאומיים. לפני כן הייתי מאד מקובלת בחברה, נהניתי לשוחח עם אנשים, לצאת לקניות, נוהגת ברכב בעצמי לחברים בעיר הגדולה, ויוצרת קשרים בלי עכבות עם אנשים שנראו מענינים. אודה לכם באם תוכלו לעזור לי בקשר לצחוק הבלתי נשלט, הפתאומי כי אני מאד סובלת וזה מונע ממני להיפגש או לארח אנשים, או להתקשר אליהם. בגלל זה אני יוצרת קשר רק ב- E-MAIL כדי להימנע משיחה וזה ממש לא אותו הדבר. אודה מאד מאד באם תוכלו לעזור לי.