בדיקות דם הן שם כללי של מגוון בדיקות רחב מאד שניתן לבצע על ידי לקיחת דוגמית לתוך מבחנה, של דם מהגוף, וסריקתה במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
אין קשר ישיר בין ערכי ויטמין D והכולסטרול לבין מחלת העור שיש לך. רמת הוויטמין D נמוכה בחלק גדול מהאוכלוסיה. לגבי הכולסטרול, יכול להיות שיש נטייה משפחתית לכך, או שהדיאטה שלך מאוד לא מאוזנת. בכל מקרה, את מקבלת טיפול מתאים בסטאטינים. כדאי גם להקפיד על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית סדירה. את יכולה לקרוא על מיקוזיס פונגוידאס (Mycosis Fungoides) כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_012405_2.htm
אנמיה הוא מצב בו מספר תאי הדם האדומים נמוך. למצב זה גורמים אפשריים רבים: חסר ברזל (המוגלובין בנוי מברזל), חסר ויטמין B12, הרס מוקדם של תא הדם האדום, מחלות של מוח העצם, ועוד. כאשר ישנה בעיה במבנה תא הדם או כאשר מספר התאים נמוך, נפגע כושר נשיאת החמצן שלהם ויופיעו תסמינים של חולשה, עייפות וירידה בכושר הגופני. באנמיה קשה יותר ייתכן קוצר נשימה, קצב לב מהיר, כאבי ראש, חיוורון, בלבול וסימני אי ספיקת לב. מידע רב מצוי באינטרנט ובאתרים הבאים: http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/anemia.html
מגוון רחב של ספרים וסרטים מפורסמים מציגים על פי רוב את חולי השסעת, או חולים במחלות נפש אחרות, כבני אדם אלימים ומסוכנים. אך זהו לא תמיד המצב. מרבית בני האדם הלוקים בשסעת אינם מסוכנים או אלימים. יתר על כן, החולים מעדיפים בדרך כלל להסתגר בתוך עצמם ולהתרחק מן החברה. אולם, ישנם מקרים אשר בהם חולים במחלות נפש, אשר צורכים בנוסף אלכוהול או משתמשים סמים, מציגים התנהגות אלימה ומסוכנת לסובבים אותם. מצד שני, חולים במחלת השסעת יכולים להיות מסוכנים לעצמם. התאבדות היא גורם המוות מספר אחד בקרב חולי שסעת
כדאי להתחיל לקחת תוספי ברזל, ולחזור על הבדיקות (המוגלובין, ברזל, טרנספרין ופריטין) 3 חודשים לאחר שנטלת את התרופות. את הברזל כדאי לקחת יחד עם ויטמין C, כדי לשפר את הספיגה. כדאי להימנע מנטילתו יחד עם קפה, תה, חלב, ביצים וסיבים. אם בבדיקות החוזרות רמת הברזל והפריטין עדיין תהיה נמוכה - יש לבצע בירור בכיוון של איבוד דם או של הפרעה בספיגה.
הכליה החדשה יכולה לגרום למספר בעיות עד לקליטתה המלאה ע"י הגוף: לעיתים המושתלים סובלים מהפרעות אלקטרוליטריות במאזן הנוזלים והמלחים בגוף. קפיצות חדות ברמות יוני הסידן, הזרחן, האשלגן, הנתרן וכו' בדם יכולות להיגרם מיידית לאחר ההשתלה ומצריכות טיפול מיידי לאיזון. חוסר איזון ארוך טווח במשק הסידן והזרחן בגוף יכולים לגרום לבעיות ברקמת המינרלים בעצם, ואילו בעיות במשק הנתרן והאשלגן יכולות לגרום לנזק לבבי עקב הפרעות קצב או הפרעות לפעילות השרירים. אצירת שתן מסוימת יכולה להיגרם עד שהכליה החדשה מתפקדת כראוי. לרוב תוך כשבוע אמור להיות מתן שתן תקין.
אין כל סכנה שתידבק באיידס מזה שנערה ביצעה בך מין אורלי. לו אתה היית מבצע לה אז אולי הייתה סכנה מינימלית מאוד, ואולם כיוון שאתה קיבלת את המין האורלי הסיכוי שלך להידבק הוא אפס. אין כל צורך בביצוע הבדיקה. בלי כל קשר לנאמר לעיל, בבדיקת האיידס הרגילה המכונה בדיקת ELISA בודקים נוגדנים שמייצרת מערכת החיסון נגד הנגיף. לנוגדנים אלה לוקח כמה שבועות להתפתח לרמה שניתנת לבדיקה. ברוב האוכלוסייה הבדיקה תהיה חיובית כשלושה חודשים לאחר ההדבקה. ערכה חדשה המכונה ערכת "קומבו" בודקת גם נוגדנים וגם מרכיבים של הנגיף המכונים אנטיגנים, ולכן עשויה להניב תשובה חיובית כבר 3- 10 שבועות לאחר ההדבקה. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות
על פי מכתבך נראה שערכי הכולסטרול שלך דווקא ירדו מאז שהתחלת ליטול גלולות (203 לפני השימוש בגלולות לעומת 155 בזמן השימוש). בכל אופן, יכול להיות קשר בין נטילת גלולות למניעת הריון לבין רמת הכולסטרול, בעיקר אם יש רקע משפחתי של בעיות כולסטרול. שמירה על אורח חיים בריא היא פרמטר חשוב באיזון הכולסטרול, אך נראה שאת אכן שומרת על אורח חיים שכזה. אני ממליצה לך לפנות לרופא הנשים ולנסות להחליף את הגלולות אם יש בכך צורך. אם לא יחול שינוי ברמת הכולסטרול, יש לשקול אמצעי מניעה חלופיים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
רמת החומצה הפולית, לפי הבדיקות, גבוהה בהרבה מהערך התקין. זה כשלעצמו אינו אמור לגרום לרעילות כלשהי, אבל אם חברתך לוקחת כדורים של הוויטמין, רצוי להפסיק. זאת בהנחה שאין טעות בדפוס, ושהרמה היא 44.8 כפי שכתבת. רמת הוויטמין B12 גבולית. היא צריכה להיות מעל 250 פיקוגרם/מיליליטר. מחסור בוויטמין B12 עשוי לגרום לסימפטומים כמו סחרחורת, חולשה, עייפות והפרעות עצביות כמו נימול או תחושת שריפה בכפות הידיים והרגליים, וסימפטומים במערכת העיכול (חוסר תיאבון, שלשולים, ירידה במשקל). עם זאת, רמת הוויטמין אינה נמוכה כל כך על מנת לחשוד שזהו המקור לסימפטומים. רמת הפריטין היא בגבול התחתון של הנורמה. הדבר מעיד על הידלדלות מאגרי הברזל בגוף. גם זו אינה הסיבה לסימפטומים שאת מתארת. יש לשלול מקור אחר לסימפטומים, ולשם כך חכו לתשובת ה- MRI. ללא קשר לסימפטומים שחברתך סובלת מהם, עליה לקחת תוספי ויטמין B12. ד"ר שירי אורי - אינפומד
אין חשיבות לשעת נטילת ויטמין D. אין מניעה ליטול ויטמין D בסמוך לסימבקור או לתרופות אחרות. הצריכה היומית הדרושה באופן רגיל היא IU 50 (יחידות בינלאומיות). במצבי חסר, המינון המומלץ הוא 400 IU. במצבי חסר חמורים נותנים מינון גבוה יותר לתקופה מוגבלת, ובהמשך יורדים ל-400 IU. מידע על תגובות בין תרופתיות תוכלי למצוא באמצעות הכלי הזה: http://www.infomed.co.il/drugInteract.asp
לא ברור אם הבעיה שלך היא בשריר, בגיד או בעצם. טיפול בקרח יעיל לעצירת הנפיחות שנגרמת כתוצאה מקרע של סיבי שריר, פגיעה בכלי דם והצטברות נוזלים. כשהפגיעה בשריר או בגיד, יש לטפל בקרח במשך כמה ימים עד לעצירת הנפיחות, ולאחר מכן להתחיל בחימום הדרגתי ובפיזיותרפיה עד לאיחוי הקרע. אם הבעיה בעצמות השוקה או השוקית, יש לאבחן אם יש שבר או שבר מאמץ (מקרוסקופי) ולטפל בהתאם לממצאים. ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב