בדיקת CT, סי טי (CT scan)

החמרה משמעותית במחלה שחיקתית (OA) עלולה להביא גם עלייה במדדי הדלקת, ובכללם שקיעת הדם (ESR) ומדדים אחרים (CRP). עם זאת, יש להתייחס בזהירות לעלייה כזו ולשלול מצבים אפשריים אחרים, זיהומיים או ראומטיים, העלולים להיות קשורים לעלייה כזו. ד"ר רונן בלכר - אינפומד

ממה שאת מתארת, נראה לי שנולדת עם מצב שנקרא "בעיות בהתפתחות מפרק הירך" (DDH), ששכיחותו באוכלוסייה הכללית היא כ–2 מקרים לכל 1000 לידות. מספר הבנות הלוקות בפתולוגיה זו גדול פי 5 ממספר הבנים. השכיחות גבוהה יותר בקרב ילודים עם היסטוריה משפחתית של בעיות כאלה וילודים שנולדו במצג עכוז, או כאלה שהתפתחו בתנאים של מיעוט מי שפיר. הבעיה במפרק הירך יכולה להיות במצבי חומרה שונים, מהשטחה קלה של גג המכתש במצבים הקלים יותר, ועד פריקה מוחלטת עם השטחה ניכרת של המפרק. הסבר מצוין על התופעה תמצאי כאן: http://www.kidspedia.co.il/mamar.asp?id=9

יכולות להיות כמה סיבות לבהיות כאלו. בראש ובראשונה, עליך להיבדק על ידי אורתופד כדי לשלול קרע בגיד השריר הארבע-ראשי. סיבות אפשריות אחרות קשורות להפרעה תפקודית אחרת, עצבית או שרירית. הייתי ממליץ שבשלב הראשון תפנה לאורתופד לצורך בירור מסודר. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

חסרים כמה פרטים בשאלתך, כגון גילך, מהיכן נלקחה הביופסיה, ואם את סובלת מתסמינים כלשהם, ולכן אתן תשובה כללית. ישנו הבדל משמעותי בין המידע שמספקת בדיקת MRI ובין תוצאות של ביופסיה. בעזרת ביופסיה מאבחנים מהם התאים ואיזו רקמה ישנה במקום שממנו נלקחה הביופסיה, ואלה דברים שאי אפשר לעשותם ב- MRI. ה- MRI נותן תמונה מפורטת של הרקמות הרכות באזור מכל נקודת מבט אפשרית. הבדיקות אינן מבטלות אחת את השנייה, אלא נותנות מידע שונה וחשוב לגבי הגידול. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

בבדיקת מיפוי עצמות סורקים את העצמות במצלמת גאמא מיוחדת לאחר הזרקת חומר רדיואקטיבי לתוך הווריד. הממצאים במיפוי העצמות מראים היכן יש איזור של יצירה מוגברת של עצם בעקבות שבר, גידול, שינויים ניוונים וכדומה. בדיקה זו לא מראה מה הסיבה לקליטה המוגברת, ולכן אי אפשר לאבחן את הבעיה אך ורק לפי בדיקה זו. מכיוון שאצלך ישנם מוקדי כאב רבים, והכאבים שאתה חש אינם ספציפיים אלא מפושטים לאורך כל הגוף, נראה שהרופא שלך עדיין לא יודע מהו המקור האנטומי של הבעיות. בעזרת מיפוי עצמות אפשר לזהות את המקור האנטומי לבעיה בסריקה אחת מהירה, עם כמות נמוכה יחסית של קרינה. לאחר מיקום הבעיה ניתן יהיה לבצע בדיקת CT או MRI ממוקדת לאזור עם הקליטה המוגברת. ישנן הרבה מחלות, לאו דווקא ממאירות, היכולות לגרום למה שאתה חש, ביניהן פיברומיאלגיה, דלקת, מחלת מפרקים ניוונית, מחלת מפרקים שגרונית, ועוד. לכן, במקום לדאוג על מה שאתה לא יודע, הייתי ממליץ לך לבצע את הבדיקה על מנת לקבל מידע על הבעיה שמציקה לך. בהצלחה ד"ר עמית גיל - אינפומד

בהחלט כן. לרוב, מומלץ להורים להמתין עם ביצוע הניתוח בילדם, אשר נולד עם אשך טמיר, עד לפחות להגיעו לגיל חצי שנה-שנה. בזמן זה רואים לרוב ירידה ספונטנית של האשך בתעלה המפשעתית עד למיקומו התקין, ללא כל צורך בניתוח. לעיתים, עוזרים לתהליך זה להתרחש, ע"י מתן זריקות הורמונליות של ההורמון hCG, אשר הוכח כיעיל בגרימת נדידת האשך בכ-10% מהמקרים, וחוסך את הצורך בניתוח. יש לציין כי טיפול זה הינו יעיל רק במקרים ספציפיים, בהם האשך נמצא בקרבת מיקומו התקין.

הממצא שהתגלה בבדיקת ה- CT הוא בלטי דיסק בגבהים שונים של עמוד השדרה שלך. בין חוליה לחוליה, שהיא החלק הגרמי, הקשה, של עמוד השדרה, נמצא דיסק (דיסק בין-חולייתי), שהוא החלק הגמיש של עמוד השדרה, המאפשר תנועה. כשהגרעין, הנוקלאוס, שבתוך הדיסק נדחף מכל מיני סיבות מכניות לאחד מצידי הדיסק, הוא יכול ליצור לחץ על מערכת העצבים שעוברת בדיוק שם, באמצע עמוד השדרה. לחץ זה גורם לנימול או לכאב, ובמצבים הרבה יותר קיצוניים - לאובדן תחושה או כוח. לא כל בלט דיסק בא לידי ביטוי מורגש. המון אנשים "מטיילים" עם בלט דיסק בגובה זה או אחר, ואינם סובלים ממנו, או כלל אינם מודעים לכך. במקרה שלך, ברור שצריך לטפל בבעיה. ישנה שיטת תרגילים בשם שיטת מקנזי (Mckenzie) שתוכל לעזור לך. ראשית צריך לברר איתך מהן התנועות הגורמות לתסמינים, ואז להתאים לך תרגילים פשוטים, שבעצם יחזירו את התנועה המכנית לתפקוד נכון. אין שום סיבה שתפסיק לשחק כדורגל או טניס אם תדע למנוע תנועות מסוימות, ובעיקר אם תתרגל לתנועות שנכונות לך. אני ממליצה לך לחפש באינטרנט מידע על שיטה זו, או להגיע לטיפול במכון פיזיותרפיה, שם יוכלו לעזור לך גם בטכניקות אחרות. על כל פנים, עליך לטפל בזה ולא להזניח את הבעיה. באופן כללי, תנועה תמיד עדיפה לגב על פני קיבוע, כך שכן בהחלט, המשך עם הספורט! בהצלחה קתרין אטל - פיזיותרפיסטית

בן משפחה קרוב בן 26 שנה החל לסבול מזה כשבועיים מסימפטומים שהתחילו מהרדמות רגל ימין, לאחר מס' ימים הרדמות רגל שמאל, לאחר מכן יד ימין, אחריה יד שמאל והיום (19/02) מתחושת הרדמות בלחי ימין ובלשון. לפני כשנתיים לערך נמצאה מחלת הסוכרת 1 TYPE. הנ"ל מאושפז מיום שבת , נעשו לו הבדיקות הבאות : דם (לא ידוע פירוט מדויק) צילומים של עמוד השדרה, mri , ct גב וראש, דגימת נוזל מעמוד השדרה. בכל הבדיקות שנעשו הממצאים היו תקינים, אך המצב ממשיך להחמיר. האם הסימפטומים והמידע הנ"ל יכולים להוביל לכיוון / להשערה דיאגנוסטית. נשמח לכל קצה חוט. תודה מראש. כמובן שלא ניתן לאבחן דרך הרשת, אולם התסמינים כפי שאת מתארת יכולים להתאים לכמה אבחנות. הרדמות רגל מתארת הפרעה בהולכה עצבית שיכולה לנבוע מסוכרת, אולם במקרה כמו שאת מתארת בהם התסמינים הולכים ומטפסים מהרגליים לכיוון הידיים, יש לחשוב גם על תסמונות נוירולוגיות ספציפיות, כמו תסמונת גילאן-בארה. אני בטוח שהרופאים במחלקה בה קרוב משפחתך מאושפז יודעים את האבחנה המבדלת. בכל מקרה אנו מאחלים החלמה מהירה. [23/02/2002]

ציסטה היא שק עגול מלא נוזל. ציסטה בכליה היא ממצא שכיח ושפיר ברוב המקרים. בקע היאטלי הוא התבלטות של הקיבה היוצאת מחלל הבטן דרך הסרעפת לתוך בית החזה. אם הבקע גורם בעיות כמו כאבים בחזה, צרבת קשה או קושי באכילה, לעיתים נחוץ ניתוח לתיקון הבקע. מומלץ להתייעץ על כך עם כירורג. קשרית היא ממצא רקמתי עגול. קשרית באדרנל, בדומה לציסטה בכליה, היא ממצא שכיח ושפיר לרוב. לעיתים רחוקות יש צורך לקחת ביופסיה מממצא כזה. לא ציינת מדוע בוצעה הבדיקה ומהם התסמינים, ולכן ההתייחסות שלי מאוד כללית. פני לרופא המטפל עם התוצאה כדי לשקול צורך בבירור נוסף. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

אתה מתאר בעיות מכמה סוגים, ואי אפשר לקבוע לפי תיאורך אבחנה, או אף את מקור הבעיות, ויש צורך בבירור מקיף לגבי הגורם. עמוד השדרה הצווארי או הגבי הוא מקור אפשרי אחד, אך ישנם מצבים נוספים המצריכים בדיקה. ביניהם ניתן למנות מחלות המשפיעות על התפקוד העצבי, כגון סוכרת או חסר תזונתי, מחלות ראומטיות כלליות או מצבים אורתופדיים אחרים. צילומים מחודשים עשויים לסייע בביסוס האבחנה, אך הייתי ממליץ במקביל לבצע בירור בנושאים אחרים, כגון בדיקות דם לתבחינים ראומטיים, שלילת סוכרת ועוד, על פי עצת רופאך האישי. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד