בדיקת אבחון דלקת כבד, הפטיטיס (Hepatitis Test)

3 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
פענוח תוצאות
שאלות ותשובות
מאמרים

אבחון דלקת כבד נעשה באמצעות בדיקת דם רגילה, שמטרתה לאתר נוכחות נוגדנים לוירוסים שגורמים לזיהום ודלקת בכבד (הפטיטיס). קיימים מספר וירוסים שמסומנים באותיות האנגליות A עד E, שתוקפים את הכבד וגורמים לדלקת כבד ולסיבוכים נוספים בכבד .

קראו עוד: המדריך המלא לפענוח בדיקות דם

נגיף הפטיטיס A

HAV: Hepatitis A Virus מועבר בצואה. בתינוקות וילדים קטנים הוא גורם למחלה לא משמעותית לרוב, אולם במבוגרים יש לו פוטנציאל לגרום לדלקת קשה של הכבד. לנגיף זה קיים חיסון יעיל. הוא אינו גורם למחלת כבד כרונית.

נגיף הפטיטיס B

HBV: Hepatitis B Virus מועבר במגע דם בדם, ביחסי מין לא מוגנים ובזמן הלידה. נגיף זה הוא בעל פוטנציאל לגרום לדלקת כבד קשה, היכולה לגרום להרס של הכבד עד כדי צורך בהשתלת כבד, אולם רוב החולים במחלה נרפאים ממנה ונשארים מחוסנים כנגדו (חלקם אף מבלי לפתח כל מחלה).

חלק קטן, נושאים את הנגיף כל ימי חייהם. בחלק מן הנשאים נגרמת דלקת כרונית של הכבד, היכולה לאחר שנים לגרום לשחמת (פגיעה קשה ובלתי הפיכה בכבד) ולהתפתחות סרטן הכבד. לנגיף זה קיים חיסון יעיל, והוא ניתן כיום כבר עם הלידה.

נגיף הפטיטיס C

HCV: Hepatitis C Virus מועבר בעיקר במגע דם בדם. נגיף זה אינו גורם לרוב לדלקת כבד חריפה, אולם בכ-90% הוא נשאר כזיהום כרוני בגוף. במצב זה הוא גורם לדלקת כרונית שלאחר שנים עלולה לגרום לשחמת ולעלות את הסיכון להתפתחות סרטן הכבד. לא קיים עדיין חיסון לנגיף זה.

נגיף הפטיטיס D

HDV: Hepatitis D Virus הוא נגיף פגום. נגיף זה יכול להדביק ולשרוד רק באדם שנדבק בהפטיטיס B. באנשים הלוקים בהפטיטיס B כרונית הוא עלול לגרום להחמרה בדלקת הכבד. חיסון נגד הפטיטיס B מגן גם מפניו.

נגיף הפטיטיס E

HEV: Hepatitis E Virus דומה במאפייניו להפטיטיס A. קיים כנגדו חיסון יעיל. נגיף זה נפוץ פחות בארץ ויותר בארצות מתפתחות כמו הודו.

אבחון הפיטיטיס באמצעות בדיקת דם בודקת את קיומם של מרכיבים של נגיפים אלה, נוגדנים כנגדם ולעיתים גם בודקת נוכחות של חומצת גרעין שלהם.

אוכלוסיות בסיכון

בדיקת אבחון הפיטיטיס לא כרוכה בסיכון.

מחלות קשורות

דלקת נגיפית של הכבד

מתי מבצעים את הבדיקה?

כבדיקת סקר לאנשים בעלי סיכון מוגבר להדבקות בנגיפי הפטיטיס, כגון אנשי צוות רפואי.
על מנת לבדוק סיבה להפרעה בתפקודי כבד
כחלק מבירור כללי של זיהומים המערבים הגדלה של בלוטות לימפה
על מנת לבדוק אם אדם פיתח נוגדנים בתגובה לחיסון כנגד הפטיטיס A או B
על מנת לנטר טיפול בדלקת כבד כרונית על רקע הפטיטיס B או C

איך להתכונן לבדיקה?

אין צורך בהכנה מיוחדת.

אופן ביצוע הבדיקה

בדיקת דם רגילה.

לאחר הבדיקה

אין הנחיות מיוחדות.

פענוח תוצאות

חשוב להדגיש כי לא כל המרכיבים יופיעו בכל הבדיקות של אבחון הפטיטיס, והדבר תלוי בבקשת הרופא ובמקרה המסוים. בפועל נעשית הצלבה בין המרכיבים השונים של אותה הבדיקה, על מנת להגיע לאבחנה המדויקת. תהליך יצירת הנוגדנים נמשך זמן שונה באנשים שונים, ולכן בדיקה שלילית לנוגדן מסוים יכולה להפוך בהמשך לחיובית.

הפטיטיס A

Anti-HAV: חיובי מסוג IgM: זיהום חריף. חיובי מסוג IgG: זיהום בעבר הרחוק. שלילי: ללא חשיפה בעבר.

הפטיטיס B ו- D

HBsAg: חיובי: זיהום פעיל (חריף או כרוני). שלילי: ללא זיהום פעיל.

HBcAb: חיובי מסוג IgM: זיהום פעיל חריף. חיובי מסוג IgG: זיהום כרוני או החלמה. שלילי: זיהום בעבר הרחוק או מצב לאחר חיסון או בעיה בבדיקה.

HBsAb או anti-HBs: זהו נוגדן המגן מפני הפטיטיס B ובדיקה זו היא היחידה שצריכה להפוך לחיובית לאחר חיסון. לאחר חיסון, רמה של מעל 100 יחידות נחשבת לרמה טובה המגנה מפני הפטיטיס B. רמה של פחות מכך יתכן שתצריך מתן זריקת דחף (בוסטר).

אם לא אחרי חיסון, יכול להיות חיובי לאחר החלמה מהפטיטיס B או לעיתים בזיהום כרוני של הפטיטיס B (ואז HBsAg יהיה חיובי). שלילי – יכול להתאים למגוון מצבים: זיהום כרוני, חוסר חשיפה לנגיף, חוסר חשיפה לחיסון או חוסר תגובה לו.

BeAg: כאשר חיובי, מעיד על כמות גדולה של וירוס בדם וסיכון גבוה יותר להדביק אחרים.

HBV DNA: אם חיובי מעיד על זיהום פעיל.

Anti-HDV / HDV DNA: מעיד על זיהום בהפטיטיס D. זה מעיד באופן עקיף על זיהום חריף או כרוני בהפטיטיס B.