תסמונת פאראנאופלסטית (Paraneoplastic Syndrome) הוא שם כולל המתייחס להפרעות שמתפתחות על רקע של מחלה ממאירה (גידול סרטני). התסמינים שמופיעים כתוצאה מהתסמונת אינם בהכרח שייכים לאיבר או למערכת בה נמצא הגידול, והם מקושרים ככל הנראה לתהליכים חיסוניים המתרחשים בגוף בהימצא המחלה הממאירה. במקרים רבים, התסמונת הפאראנאופלסטית משפיעה על מערכת העצבים ויכולה לפגוע במגוון תהליכים פיזיולוגיים כגון תנועת שרירים, קואורדינציה, חישה, זיכרון, חשיבה ושינה. נמצא כי תסמונות אלו מקושרות לייצור והפרשת נוגדנים המכוונים נגד חלקים שונים של תאי עצב. באמצעות בדיקה זו ניתן לזהות מגוון של נוגדנים עצמיים בדם כעדות לתהליך סרטני המתרחש בגוף[1].
צילום: shutterstock | fotosparrow
מטרת הבדיקה
הבדיקה משמשת ככלי סרולוגי באבחנת תסמונות פאראנאופלסטיות, בחולים.ות המציגים.ות תסמינים נוירולוגיים. הבדיקה נועדה גם לשמש ככלי ממוקד בחיפוש אחר סרטן. בנוסף, הבדיקה יעילה בהבחנת תסמונות אוטואימוניות מנזק נוירוטוקסי הנגרם כתוצאה מטיפול כימותרפי[2].
בחולים שאובחנו בעבר בסרטן, הבדיקה משמשת ככלי לניטור יעילות הטיפול הרפואי ולזיהוי הישנות הסרטן[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
בהתאם לסוגי הנוגדנים שזוהו בדם, ניתן לבסס אבחנה של סוגי סרטנים רבים. הסרטנים הנפוצים ביותר המקושרים לתסמונות פאראנאופלסטיות כוללים[3]:
הביטוי הקליני של תסמונת פאראנאופלסטית הוא מגוון, ויכול לכלול תסמינים רבים ומגוונים. בין התסמינים הנפוצים ניתן למצוא[1]:
קושי בהליכה ושימור היציבה.
חולשת שרירים ואובדן קואורדינציה.
קושי בבליעה.
קושי בדיבור.
אובדן זיכרון וליקויים קוגניטיביים שונים.
בעיות בראיה.
הפרעות שינה.
הזיות.
פרכוסים.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לגידול ובהופעת תסמונת נוירולוגית ממקור לא ידוע. בנוסף, לעתים נדרש ביצוע הבדיקה במהלך טיפול בגידול. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[3].
אופן ביצוע הבדיקה
מומלץ לבצע את הבדיקה לפני תחילת טיפול מדכא חיסון או טיפול בנוגדנים. אין לבצע את הבדיקה במי שטופל.ה לאחרונה ברדיואיזוטופים או במי שהיה תחת הרדמה כללית ב-24 השעות שלפני הבדיקה[4].
הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית, ואין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה[4].
[3] תוצאה שלילית לא זוהו נוגדנים מאף סוג הנכלל בפאנל. תוצאה זו תומכת בהשערה כי התסמינים הנוירולוגיים אינם נובעים מתסמונת פאראנאופלסטית וכי אין תהליך סרטני העומד מאחוריהם. יש לציין כי תוצאה שלילית אינה שוללת בהכרח את הימצאות הגידול.
תוצאה חיובית הימצאות נוגדנים מסוימים מקושרת לגידולים מסוימים. בעת ניתוח תוצאות הבדיקה יש להתבסס על ההתייצגות הקלינית של הנבדק.ת. ייתכנו גם תוצאות חיוביות למספר נוגדנים שונים.
"הייתי אצלו פעמיים בעבר , חזרתי אליו בזכות כל התכונות המצויינות שצויינו קודם , המאפיינות אותו. מיקצועי , יסודי , אמיתי לטוב ולרע - אין עליו . בעתיד , אם אזדקק , אחזור רק אליו"
גבר בן 40, לאחר מס' חודשים של עצירויות ושלשולים לסירוגין. בעיקר עצירויות. היו מס' פעמים של צואה דקה. פניתי לגסטרואנטרולוג והוא שלח אותי לבדיקת דם. ה-ESR יצא בבדיקה 12. ראיתי שהוא די בתחום. הבדיקה השניה של ה-C REACTIVE PROTEIN יצאה לא ב"ב טוב. הערך הוא: 97. ראיתי שצריך להיות בין 0.11 עד 0.5 מה עושים ? מה המשמעות ? האם זו דלקת ? ואם כן, היכן היא ? באיזה איבר ? קבעו לי סיגמוסקופיה לעוד 3 שבועות, ללא קשר לבדיקת הדם. תודה על התשובה.
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
ALPHA FETOPROTEIN TM
קטי 10/05/2024 | 13:20
תוצאת הבדיקה שלי 2..22 אבל הGGT שלי 65 אני אישה בת 70 עוד חודש
הוסף תגובה
בדיקת דם C-REACTIVE PROTEIN
א.א22/12/2022 | 22:02
עשיתי בדיקת דם התוצאה 1.95MG/DL מה המשמעות התלוננתי על כאבי בטן ובחילות ויציאות מרובות
הוסף תגובה
סיגמואידוסקופיה
חיים03/05/2013 | 09:51
סליחה, אבל שכחתי לציין שמדי פעם ישנה הרגשה של אי התרוקנות מלאה בשירותים. וכן שלעיתים לאחר ישיבה בשירותים יש לי הרגשה שאני צריך לתת שתן וכשאני נכנס לשירותים השתן לא יוצא מיד אלא בטפטופים וזה לוקח יותר זמן מהרגיל. תודה רבה.
הוסף תגובה
בדיקת סיגמואידוסקופיה
חיים03/05/2013 | 09:45
שלום לרופאים הנכבדים, שמי חיים, בן 40 וכבר "שוחחנו" בפורום זה. השבוע בוצעה לי בדיקת סיגמואידוסקופיה. (בעבר ד"ר זיו המליץ שאעשה בדיקת רקטוסקופיה כי זה יותר זמין ולאחריה קולונוסקופיה). למיטב הבנתי, סיגמואידוסקופיה הוא שם מודרני לרקטוסקופיה. בקיצור, הבדיקה נעשתה, לפניה עשיתי 2 חוקנים בהפרש של חצי שעה לערך. הבדיקה בוצעה ללא טשטוש, ו-"הרגשתי" היטב את הצינור שהוחדר כולל הרגשה של רצון להתפנות במהלך הבדיקה. בסיכום הבדיקה הרופא כתב:"החולה נוטר בעזרת אוקסימטר. נבדק מעי גס עד גובה 40 ס"מ. ממצאי הבדיקה: מעי גס דיסקלי נבדק ונמצא תקין. ביקורת חוזרת במרפאה עם CRP חוזר. הרופא אמר שלא נמצאה סיבה לתלונותיי ולכן כדאי שאעשה שוב בדיקת דם. ואם גם הפעם ה-CRP יהיה גבוה אז הוא ימליץ על קולונוסקופיה מלאה. רציתי לשאול את הרופאים הנכבדים: עדיין יש לי כאבים מדי פעם באיזור המותניים ומעט בגב התחתון. תדירות היציאות הסתדרה פחות או יותר, לאחר שהתחלתי לעשות הליכה של כחצי שעה ביום. גם מבנה הצואה הפך להיות מוצק יותר (לעיתים רחוקות מופיעה צואה דקה). ייתכן שישנה דלקת בכל זאת ?? האם חובה קולונוסקופיה ?? אי אפשר לקבל מרופא המשפחה אנטיביוטיקה "כללית" שמצד אחד "תטפל" בדלקות קיימות אם ישנן ומצד שני לא תהיה מסוכנת ? והכי חשוב: אם כואב לי במותניים ולא התגלה דבר בסיגמואידוסקופיה (שבודקת עד לאזור זה) למה לעשות קולונוסקופיה שבודקת באיזור גבוה יותר ??? אודה על תשובתכם.
הוסף תגובה
CRP
דר זיו20/04/2013 | 21:05
הי לדעתי מגיעה לך בדיקת קולונו סקופיה מלאה ורק אח״כ להגיע למסקנה ולא להתעסק בהשערות
שלום חיים. CRP הוא אכן סמן לא ספציפי לדלקת. בכדי לקבוע מדוע הערך גבוה, צריך להכיר את כל הנתונים שלך, כולל מחלות רקע וקליניק עכשווית מלאה. המלצתי כבר בעבר על קולונוסקופיה מלאה בהקדם וזו עדיין ההמלצה. פרט לכך, כדאי שרופא פנימאי יהיה מעורב בבירור. בהצלחה.
שלום ד"ר ברנר, אני כבן 61 לפני כ-3 שנים אנמיה מחוסר ברזל, ע"מ לברר בוצע קולונסקפיה וגאסטרופיה, שני הבדיקות נמצאו תקינות. לפני כחודש בבדיקה שגרתית בגאסטרופיה נלקחו מדגמים ביופסיות אקראיות מגוף הקיבה ונמצאו הדברים הבאים (כפי שהמומחה המטולגיה רשם): דלקת כרונית עם מטפליזיה אינטסטינאלית, הסגנה של צאי T, כמו כן שני סגמנטים עם אגרגים לימפוציטארים של תאי CD20 B חיובי בלמינה פרופיה. באנגולוס הסננה של תאי B קטנים בלמיה פרופיה ואזורים של HP. lymphoepithelial lesion K167 10% שלילי. monoclonalily PCR for lgH. האבחנה תומכת באבחנה של מלטונה. בבדיקת הביופסה וכן בבדיקת נשיפה לא נמצא אדיקציה להליקובקטר. אני ב"כ בריא ללא בעיות או כאבים באזורים שונים בגוף. בוצאו בדיקות דם ןUS באזור בית השחי והבטן העליונה והתחתונה למצאית אברים מוגדלים או בלוטות חשודות: באזור הבטן העליונה תקין. באזור בית השחי מצד ימין הוגמה לימפה בקוטר של 1.5 ס"מ עם מראה סונגורפי שמור (?) נשקלה האפשרות לטיפול אנטיביוטי ולבצע שוב גאסטרוסקופיה. אשמח לקבל את חוות דעתך, באופן כללי ובפרט לגבי הטיפול האנטיביוטי - מאחר ולא נמצאו חידקי הליקובקטר בביופסה וכן בבדיקת הנשיפה, האם כדאי לבצע את הטיפול האניביוטי וא"כ גאסטרו (שזה יקח 6-8 שבועות עד שנקבל תשובה? האם לא כדאי לעבור ניתוח כבר עכשין ולטפל בגידול? נראה לי ששכל שחולף הזמן, הגידול עלול לעבור לאברים אחרים. הוסבר לי שלפי ההמצאים הגידול אמור ממש לא להיות הגרסיבי, אבל עדין הוא שם. אשמח לדעת מה אתה חושב/מציע?
היי אני בחור בן 42 לאחרונה ירדתי 50 קילו במשקל. ביצעתי בדיקות דם שיגרתיות שכל הבדיקות יצאו תקינות חוץ מ 2 בדיקות שהם - hemolobin - 13.4 קצת פחות מהנורמה. hypo - 14.7 שזה קצת יותר מהנורמה. הרופאה רוצה שאני יעשה בדיקות נוספות - complete blood , iron , ferritin ואולי אצטרך לעשות קולונוסקפיה. אני חושש שמדובר על משהו חמור? מה אומרות התוצאות והאם יש סיבה לדאגה?
שלום אבישי. יש משמעות גדולה לסיבה לירידה במשקל. האם יזומה או לא ואם יזומה באיזה אופן. תוצאות הבדיקות מעידות על אנמיה קלה שיש לבדוק את סיבותיה. הרופאה תבצע בירור אנמיה ובהתאם לתוצאות תחליט על בדיקות העזר הנוספות.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
סרטן השד 
ניקוז ציסטה מהשד 
ALPHA FETOPROTEIN TM
תשובת מומחה Crp 
