פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי - עמוד 3

שלום רב, שאלה לגביי שבירת אמון... שמי יואב נשוי + 3 ישנם דברים שאני לא מרשה לילדים שלי לעשות. כדוגמא, בן 16.5, כל חבריו שהכיר במסגרת הלימודית שלו, גרים ביהודה ושומרון. אני לא מרשה לו לנסוע למקומות אלו, אשתי כן. מכיוון שאנו חלוקים בנושא, הבן שלנו מנסה בכל זאת לשכנע אותי...אמא מסכימה "כל" ההורים מסכימים רק אתה לא... האם המצב שבו אשתי אומרת להם אני מסכימה, תשאלו את אבא...זה לא פסול? זו לא שבירת אמון ביננו כהורים? או לחלופין להסתיר ממני דברים עם הילדים שאני מתנגד להם? מבחינת אשתי זה בגדר מצוקה של הבן כי כל חבריו...וכו..והוא לא! מבחינתי קטונתי, אולי איני מבין שכשילד רוצה משהו אמא מסכימה ואבא לא ובעצם הילד במצוקה שאני לא מרשה, אז מותר לאמא להסתיר מהאבא? מבין שמבחינת הרגשיות של האמא כלפיי הילד, היא פועלת, האם ככה זה צריך לעבוד? אז גם אני אמצע סיבות להסתיר ממנה דברים וכן הגלגל מסתובב לו... אשמח לתשובה ממי שמוסמך בטיפול זוגי.

שלום :) בת 27, נמצאת בקשר שנה. קשר שיש בו אהבה גדולה ומשיכה , ויש בו גם קשיי תקשורת, ושוני גדול. אני אדם זוגי מאד, חם ונוגע, ורבלי, צריכה חיזור ויחס. מדברת שפה של חום ויחד. בן זוגי סוליסט, מאד אוהב את הלבד, נהנה עם עצמו, לפעמים מתנתק, חם אלי אך כאמור מדבר שפה אחרת. הדבר הזה פוגש אותי גם בשוני בינינו וגם בתקשורת שלנו שהיא עמוסת ריבים והתלקחויות. הוא נוטה להתגונן כי חש ביקורת ושאינו מספיק טוב עבורי, אני נוטה להביע שחסר לי ולדברר כל רגש ותחושה. שנינו נלחמים על הקשר בגלל האהבה שלנו וכן אגיד שישנם גם ערכים דומים ותפיסת חיים סך הכל דומה. נמצאים כעת בהפסקה ושוקלים אם להמשיך את הקשר. לא רוצים לתסכל אחד את השניה ולא יודעים אם זקוקים לבן זוג שדומה לנו יותר והתקשורת איתו תהיה טבעית, מפויסת וקלה יותר או שזה בר תיקון. הלב רוצה אותו כי הוא אדם שמזיז לי את הבטן, רגשית יש לנו משהו חזק. הרציונל אומר שאין בינינו התאמה במיוחד, שיש לנו תדרים אחרים ויש התנגשויות של שוני ושל צרכים

מה עלי לעשות כדי לקרב את ליבה של הבת היחידה שלי (בת 17)?

אני מדברת ויוצאת עם מישהו קצת יותר מחצי שנה(היינו שוכבים גם לפעמים)והייתה לו חברה 6 שנים לפניי שהכרנו והיא התחתנה עם מישהו אחר בסוף ונשבר לו הלב(גם לי נשבר הלב מהאקס שלי והיה לי מאוד קשה).אנחנו לא זוג אבל אחרי תקופה קצרה שהכרנו טוב הוא התחיל להגיד לי שהוא מאוד נקשר אליי ושהוא מפחד שאני אעזוב אותו וכל מיני דברים כאלה ואז בעצם מה שקרה אחרי כמה ימים אז שאלתי אותו אם הוא אוהב אותי הוא אמר שהוא לא יכול להתאהב באמת מכל הלב אחרי מה שקרה לו עם האקסית ושאני קודם כל יותר גדולה ממנו(הוא בן 21 ואני בת 24)ואולי אני מחפשת מישהו אחר וכאילו לא רוצה מישהו כמוהו ואם הוא היה רוצה אהבה הוא היה אומר לי מזמן ושזה לא קשור אליי הוא פשוט לא רוצה אהבה בכללי אלא אם כן תהיה מישהי שבאמת מפחדת עליו ולא תפגע בו אז הוא יסכים להיות איתה ואז הוא שאל אותי את אותה שאלה אמרתי לו שיש לי רגשות אילו אבל שאני מסכימה איתו ושאני חושבת באותה צורה ושאנחנו לא מתאמים וכאילו פשוט נשאר חברים טובים אבל כשאמרתי את זה לא באמת התכוונתי לזה לא אמרתי את זה מהלב אמרתי את כל זה בגלל מה שהוא אמר הרגשתי שהוא לא רוצה אותי אז לא רציתי להודות באמת איך שאני מרגישה פחדתי וגם אמרתי לו בסוף שזה היה בצחוק שאמרתי שיש לי רגשות אילו למרות שזה לא היה בצחוק ואמרתי שאני אוהבת אותו כידיד ולא מעבר למרות שהייתי כבר מאוהבת בו ממש…בקיצור אחרי זה לאט לאט הוא השתנה בהתהגות שלו איתי והוא היה אומר דברים מבלבלים הוא התחיל גם להיות לא כנה ולשקר לי בכמה דברים ומאוד נפגעתי ממנו למרות שהוא בהתחלה היה באמת כנה ואז בסוף הרגשתי שהוא מסתיר ממני משהו וקורה משהו אז שאלתי אותו אם יש לו חברה הוא אמר לי שיש מישהי שהוא הכיר תקופה ושהיא כן חברה שלו אבל הוא לא מרגיש בנוח איתה ולא טוב לו איתה ושהוא חושב להיפרד ממנה הוא סיפר לי כמה דברים עליה ושאל אותי מה דעתי ומה כדאי לו לעשות אמרתי לו שיעשה מה שהוא חושב שנכון מבחינתו ושינסה להסתדר איתה ואמרתי לו שבגלל שיש לו חברה אז אני לא אמשיך להיות בקשר איתו אז הוא ממש נעלב מזה ואמר לי שהוא סיפר לי על החברה בשביל שאני אהיה איתו ואשאר לצידו ואעזור לו לא בשביל שאני אעזוב אותו,בסוף אמרתי לו שאני מאוהבת בו ובגלל זה אני לא יכולה להישאר איתו אם יש לו חברה ואז הוא התחיל להגיד את בעצמך אמרת שאת לא רוצה מישהו יותר קטן ממך ושאנחנו לא מתאמים וגרמת לי להבין שאת לא רוצה אותי ואת לא רוצה שנשאר ביחד ושנתחתן בעתיד ושבגלל זה הוא השתנה איתי ושיקר לי וכל זה,הסברתי לו שלא באמת התכוונתי לזה ולא אמרתי את זה מהלב ושאמרתי את זה בגלל מה שהוא אמר לי אז וכאילו הסכמתי איתו ואמרתי לו שאז כשאמרתי שיש לי רגשות אילו זה לא היה באמת בצחוק הסברתי לו הכול..הוא אמר לי לא ידעתי את כל זה את גרמת להשתנות ושהוא הכיר מישהי אחרת כי הוא חשב שאני לא אוהבת אותו ולא רוצה אותו בתור בן זוג,הוא אמר לי למה לא אמרת מקודם בסוף הוא אמר לי בגלל שאת אוהבת אותי תשארי איתי אל תעזבי אותי ואם באמת היית אוהבת אותי אני אמרתי לך שהחברה הזאות שהכרתי אני לא מסתדר איתה ולא טוב לי איתה,לא נוח לי ושאין תקווה שאני והיא נמשיך בקשר היית נשארת ומבינה אותי ולא מוותרת עליי ואז באמת יש מצב שאני ואת נהיה ביחד ונתחתן בעתיד לפחות תהיי איתי תני לי להרגיש שמאוד אכפת לך ממני ושאת דואגת לי ורוצה אותי באמת…בסוף אחרי שדיברנו בנושא הזה הוא אמר לי שהוא נפרד מהחברה הוא אמר אני לא אשקר לך ואגיד לך שניפרדתי ממנה בגללך,ניפרדתי ממנה כי לא טוב לי איתה. אחרי זה הוא אמר לי שהוא מאוהב בי ומאוד נקשר אליי ושהוא מאוד רגיל אליי וטוב לו איתי והכול אבל שלא נראה לו שאם נהיה בזוגיות רצינית זה יסתדר ושהוא באמת מפחד לפגוע בי בעתיד,ושהוא מפחד להיות בן זוג שלי ואחרי תקופה הוא יזכר באקסית שלו ובמה שקרה לו ושהכול ישתנה ושלא נשאר ביחד,הוא אמר שהוא רוצה שנמשיך להיות בקשר ושהוא אוהב אותי מאוד וזקוק לי אבל הוא לא יכול כרגע להבטיח לי זוגיות רצינית כי באמת אכפת לו ממני והוא לא רוצה שאני אפגע ממנו בעתיד,ושהחברה השנייה שהייתה לו הוא בהתחלה הרגיש בנוח איתה ואז הוא התחיל להיזכר באקסית שלו הראשונה ובגלל זה הוא עכשיו שונא את החברה השנייה וניפרד ממנה ושהוא פגע בה,ושהבעיה אצלו בלב שלו הוא מרגיש שהוא לא מרגיש מוכן להיות בזוגיות רצינית כרגע,אז הוא לא רוצה לפגוע בי,מצד שני הוא מתחנן שאני אשאר לצידו ושיכול להיות שהוא ישכח את כל העבר שהיה לו עם האקסית אחרי תקופה ואז הוא כן יהיה בן זוג שלי. אני לא יודעת מה לעשות כי מצד אחד אני באמת אוהבת אותו מאוד והיה הרבה אי הבנה בהתחלה בנינו ואני לא רוצה לעזוב אותו,מצד שני אני מאוד מפחדת להמשיך בקשר איתו ולהמשיך להיקשר אילו יותר ויותר ואז בסוף לא נהיה ביחד ואני מפחדת שהוא ישקר לי או משהו,זה יהיה לי הרבה יותר קשה ואני אפגע עוד יותר. האם הוא באמת אומר את האמת,מה אני אמורה לעשות בציטואציה הזאות?

היי שלום רב, לא נוהגת לעשות את זה בדרך כלל אך מרגישה צורך לדעה מקצועית. אנחנו הרבה שנים יחד ובגילאי 20 המאוחרים, גרים ביחד כרגע. הבן זוג לא רוצה לחדש חוזה בדירה אחרת ביחד איתי, טוען שמעדיף לגור בנפרד כי חושב שזה יעשה טוב למערכת היחסים בינינו. אני חושבת שזה ייגרום לנו לאבד אחד את השניה, ואפילו אולי לרדת מדרגה לעתיד המשותף שלנו... האם אני הבעיה? לוחצת? בנתיים מתמודדת עם זה בפגיעות גדולה, לא יודעת את נפשי. תודה על הקריאה.

שלום, אני נמצא בזוגיות מזה 7 שנים, זוגיות טובה מכל הבחינות, לקראת חתונה וילדים. הסיפור הוא שיש לי פוט פטיש (Foot Fetish), למי שלא יודע מדובר על משיכה לכפות רגליים, כמו שרוב הגברים נמשכים לציצי או לתחת אני נמשך לכפות רגליים, לדעתי יותר ממה שגבר אוהב ציצי אבל אני לא באמת יכול לדעת או שזה פשוט אינדיבידואלי. אני מאוד פתוח עם בת הזוג שלי בנושא והיא זורמת איתי לגמרי ואפילו אוהבת את זה. לפני שאגש לבעיה חשוב לי להדגיש את השוני שאולי לא הרבה מבינים לגבי אנשים עם פוט פטיש אבל כפות רגליים זה דבר שרואים כל הזמן ולחיות כשאתה כל הזמן רואה משהו שמדליק אותך זה לא פשוט בזוגיות מונוגמית. עכשיו תחשבו מה זה לחיות ככה מגיל קטן, בכיתה, בהפסקות, בצבא זה בעיני לגדול אחרת. והיום ומספיק שחברה של בת הזוג שלי יושבת איתה בסלון מרימה רגליים מבחינתי זה כאילו Turn On מטורף מול הפרצוף. הבעיה היא שאני רוצה לגעת בכפות רגליים נוספות, ניסיתי בעבר לדבר איתה על זה והיא לא הסכימה בשום אופן, לדעתה זה בגידה ואני יכול להבין אותה. מבחינתי זה משהו שאני מרגיש שאני חייב לעשות, זה חלום שלי מגיל צעיר ואני לא רוצה לוותר עליו ואני גם לא רוצה לעשות את זה מאחורי הגב שלה. בעיני זו לא בגידה ובאמת שאין לי שום רצון לסקס עם אחרות אלא רק בכפות רגליים, בין אם זה סתם לגעת לחברה שלה ברגליים או בין אם זה ללכת לסוג של מלכות סאדו שמתעסקות בזה. אשמח לעצות בנושא תודה

אני והחבר שלי יוצאים כבר 9 חודשים, אנחנו דתיים ושומרים נגיעה וכבר ממש חושבים על חתונה, אני אוהבת אותו מאוד יש בו ממש את כול התכונות שאני רוצה שהיו לפרטנר שלי, אבא של הילדים שלי רק שיש לנו בעיה והיא שבגלל שהוא רגיש מאוד ( זה שהוא רגיש מאוד זה יתרון ענק מבחינתי) קשה לו לקבל את הדרך שבה אבא שלי מתיחס עלי, אבא שלי הוא אבא טוב אבל צועק די הרבה וכול פעם שהחבר שלי שומע אותו צועק עלי הוא ממש נפגע מזה בשמי כשאני כבר ממש רגילה לזה וכמעט שלא מתיחסת לכך שהדברים נאמרו בצעקות ולרוב גם לא ממש מתרגשת מתוכן הדברים. אני לא יודעת מה לעשות כי זה הרי ברור שאחרי החתונה הוא לא ירצה להגיע להורים שלי שבתות כי לא נעים לו אצלם בבית, ואני לא מוכנה לוותר עליו, הוא מדהים מדי אבל מצד שני אני גם מאוד מחוברת למשפחה שלי אז האם כדי לחשוב רק על עצמי ולדאוג לעתיד שלי עם הבן זוג המושלם או למשפחה שלי (ההורים והאחים שלי)?

אני נשואה כבר כ20 שנה ויש ילדים. לפני כמעט 10 שנים עברתי אסון אישי שהשפיע גם על הזוגיות. אין לי שום תמיכה (אין לי הורים תומכים ואין אחים). הבן זוג רק משפיל ומקניט אותי בכל פעם שאני מצליחה קצת להתרומם ומיתמם בטענה שזה ממש לא נכון. אני ממש מיואשת. צריכה עזרה דחוף. תודה

אני בת 46 ובעלי בן 48 נשואים מזה 24 שנה עם שלושה ילדים. הנישואין היו מאושרים,אולם היו גם וויכוחים. לאחרונה הוויכוחים התגברו בשל אי הסכמה בנושא חינוך הילדים וקושי עם התמודדות מול גיל ההתבגרות, או אי עזרה במתלות הבית.בעלי נטש את הבית ועזב אותי ואת הילדים המומים, כואבים פגועים ועם המון סימניי שאלה. הילדים בתחילה בכו המון וניסו לשכנעו אולם כלום לא עזר בעקשנותו, אני שבורה והרוסה ומאוד מתקשה לתפקד ביום יום. זו הייתה הפתעה מוחלטת עבורי לא מצליחה לקלוט כיצד הפתיע אותי ולא הבנתי או הרגשתי את שעומד לקרא. הוא טוען כי הפסיק לאהוב, וקשה לו עם הוויכוחים והריבים שלנו, בחר להתרכז רק ברע. ציינתי והסברתי לו שאני לא מסכימה עם הצעד הקשה הזה, אך הוא בשלו עזב את הבית, נמצא בקשר טלפוני עם הילדים בלבד. ואני ההמומה והכאובה ממתינה למוצא פיו מה החליט, לאן פנינו מועדות?? ניסיתי לשכנעו להגיע ליעוץ זוגי אך איננו מוחלט, טוען שלא יעזור והוא לא מעוניין לדבר. כרגע אנחנו נמצאים בנתק מזה כשבועיים, אני מרגישה מאוד פגועה ואינני יודעת מה יהיה, אינני יודעת כיצד להביאו להבנה או ניסיון לטיפול זוגי. אובדת עצות.....מה עליי לעשות על מנת לגרום לו לשוחח ולנסות למצוא פתרון.?

בהמשך לשאלה האחרונה ששאלתי, אני והחבר שלי חזרנו לדבר, הוא שונה ממה שהיה, ברור לי שעובר דיכאון או טראומה, ומבקש ממני להיות סבלנית כלפיו, אך העניין הוא שלא טוב לי, אינני מרגישה קרובה מספיק ואינני מנותקת, וזה מתחיל לפגוע לי בקשר שלי עם בעלי כי הוא התחיל להרגיש את התסכול והדיכאון שלי, אם אני מנסה להתנתק זה יהיה לי מאוד קשה כי את החבר הזה אני מכירה וקרובה אליו כבר כמה שנים.. יש לך טיפים בשבילי שיעזרו לי כיצד להתנתק ולהתאושש ולחזור לחיים שהיו לי לפני שהכרתי אותו? פשוט איבדתי את שמחת החיים שלי, וכרגע אפילו הוא לא משמח ולא מרים אותי...