שאיבת ביציות היא הליך הנעשה אצל גניקולוג או גניקולוגית, שבו לוקחים ביציות מהשחלות של המטופלת. זהו אחד השלבים בתהליך הפריה חוץ גופית (IVF), אשר נעשה בדרך כלל דרך הנרתיק. לאחר הוצאת הביציות מהשחלות, ניתן להפרות אותן במעבדה עם זרע, ומאוחר יותר להכניס את העוברים לרחם[1].
בשנת 1982, רופאים מאוניברסיטת קופנהגן שבדנמרק, המציאו את טכנולוגיה המאפשרת שאיבת ביציות מונחית אולטרסאונד טרנס-ווגינלי. טכנולוגיה זו משפרת משמעותית את טיפולי ההפריה החוץ גופית, שנעשו עד אז באמצעות הליך כירורגי לפרוסקופי הכולל חתך והרדמה מלאה. כיום מדובר בהליך פשוט יותר, מדויק יותר ועם פחות סיכונים ותופעות לוואי. שאיבת ביציות מונחית אולטרסאונד הוא הליך שניתן כיום לבצע במרפאה בתוך כחצי שעה. טכנולוגיה זו אף מגדילה את כמות הביציות הבשלות שנאספות ואת שיעורי ההפריה המוצלחת, והיא הפכה לסטנדרט החדש של שאיבת ביציות בהפריה חוץ גופית[2].
צילום: shutterstock | RusAKphoto
מתי מתבצע
בהתעברות טבעית, ביצית משתחררת מהשחלה אל החצוצרה באמצע המחזור החודשי. הביצית מופרית בחצוצרה כשהיא נפגשת עם הזרע, ולאחר מכן היא מתחילה להתחלק לתאים בחצוצרה, וכך הופכת לעובר בשלבים המוקדמים. לאחר מספר ימים של שהייה בחצוצרה, העובר ממשיך לרחם שם הוא מושרש ומתפתח. במקרים מסוימים, כאשר קיימות בעיות פוריות מכל מיני סיבות וגורמים, ניתן לבצע הפריה חוץ גופית – מעין מעקף של החצוצרות והשרשה ישירה של העוברים לתוך הרחם. לצורך כך יש תחילה לגרות את השחלות באמצעות טיפולי פוריות, אשר יגרמו להבשלה של כמה ביציות. מעקב אחר התפתחות הביציות מתבצע באמצעות בדיקות דם ואולטרסאונד נרתיקי, וברגע שהביציות בשלות, הן נשאבות מהשחלה. לאחר שאיבת הביציות, הן מוכנסות לצלחת פטרי ביחד עם הזרע (מתרומה או של בן הזוג/פרטנר). הביציות נבדקות למחרת כדי לראות אם הן הופרו בהצלחה על ידי הזרע. הביציות המופרות נשארות בצלחת הפטרי למשך מספר ימים, שבמהלכם הן מתחילות להתחלק ולהפוך לעוברים בשלבים המוקדמים (כפי שמתרחש בחצוצרות בזמן ההתעברות הטבעית). לאחר מכן מחזירים את העוברים שהתפתחו כראוי לרחם האישה עם צנתר קטן דרך צוואר הרחם. אם יש עוברים נוספים שניתן להשתמש בהם, הם עשויים להישמר בהקפאה לשימוש עתידי[3].
הכנות לטיפול
לפני שאיבת ביציות יש ליטול את התרופות שניתנו לפי הוראת הרופא/ה. במקרה של נטילת תרופות אחרות נוספות על בסיס קבוע, יש להתייעץ עם הרופא/ה אם ניתן לקחת אותן לפני ההליך[1].
שאיבת ביציות מבוצעת בדרך כלל 35 עד 36 שעות לאחר מתן hCG (שניתן לצורך הבשלת ביציות) ובאמצעות טכניקה מונחית אולטרסאונד טרנס-וגינלי. מחקרים מראים שמרווח הזמן בין מתן hCG לשאיבת ביציות של כ-36 שעות ממקסם את הבשלת הביציות. שאיבה לפני 30 שעות, מעלה את הסיכון לכך שהביציות בזקיקים לא יהיו בשלות. 38 שעות לאחר מתן hCG, הביציות אובדות לתוך חלל הצפק[4].
מומלץ ללבוש בגדים נוחים ורפויים; אין לאכול או לשתות לאחר חצות בלילה שלפני ההליך; יש לרוקן את שלפוחית השתן לפני ההליך[1].
מהלך הטיפול
בשלב ראשון יינתנו תרופות טשטוש תוך ורידיות, שיעזרו למטופלת להירדם. הנרתיק ינוקה והגניקולוג או הגניקולוגית ישתמשו באולטרסאונד טרנס-וגינלי כדי לאתר את השחלות של המטופלת. לאחר מכן תוחדר מחט לאחת השחלות, המחט מחוברת למכשיר יניקה ולמבחנה. הרופאה תחדיר את המחט לתוך זקיק המכיל ביצית, ותשאב את הביצית והנוזל שמסביבה, לתוך המחט. הביצית תעבור מהמחט למבחנה, ותהליך זה יחזור על עצמו שוב עם זקיקים נוספים ובשחלה השנייה. ההליך אורך בדרך כלל כ-30-60 דקות[1].
אחרי הטיפול
לאחר השלמת ההליך, המטופלת מועברת לחדר התאוששות למנוחה של כשעה. ביום שאיבת הביציות, מומלץ להיעזר במישהו זמין שיסיע את המטופלת הביתה (לא ניתן לנהוג ביום החזרת הביצית עקב הטשטוש). חשוב לא לעבוד או לעשות תוכניות ביום החזרת הביציות. נשים רבות אכן חוזרות לעבודה למחרת, בעוד שאחרות נחות גם ביום שלאחר השאיבה. ייתכן ויורגש מעט כובד אגן או כאב והתכווצויות. אפשר לקחת משככי כאבים, אבל רק בהתאם להמלצת הגניקולוג/ית. לעתים קרובות יופיעו מעט כתמי דם, אבל מדובר בדימום חלש יותר מווסת רגילה. מומלץ להימנע משחייה, ג'קוזי וקיום יחסי מין נרתיקי במשך כמה ימים, כדי לאפשר לנרתיק להחלים[5].
לאחר שאיבת הביציות, יינתנו הנחיות להמשך תהליך ההפריה החוץ גופית (IVF). חשוב לדעת שהשחלות עדיין מוגדלות מיד לאחר הוצאת הביצית, והן יישארו מוגדלות במשך השבועות הבאים, במהלך תהליך החדרת העוברים. מסיבה זו, מומלץ להימנע מהרמה של משאות כבדים או ממאמץ יתר כגון ריצה או פעילות אירובי, עד שהשחלות יחזרו לגודלן הרגיל (בדרך כלל בין 6-10 שבועות להריון או עם הופעת הווסת - במידה ולא מתרחש הריון). אפשר לעלות במדרגות לאט וללכת מרחקים קצרים. יש להימנע משימוש במשחות נרתיקיות, חומרי סיכה או קוטלי זרע, למעט התכשירים שנרשמו מטעם הגניקולוגית[5].
סיכונים
סיבוכים כתוצאה משאיבת ביצית מונחית אולטרסאונד אינם נפוצים. דימום הוא אחד הסיבוכים השכיחים ביותר, והסיבה היא שכלי דם קטנים יותר אינם מופיעים באולטרסאונד ולכן כלי דם שבין דופן הנרתיק לשחלה עלולים להיפגע מהמחט בשוגג. סיבוכים לא נפוצים הקשורים לשאיבת ביציות כוללים דימום תוך בטני, כאבים עזים ותסביב שחלה. זיהום באגן הוא סיבוך אפשרי נוסף, אך טיפול מונע באנטיביוטיקה ניתן במקרים רבים, מה שמפחית באופן ניכר את הסיכוי לזיהום. נשים הסובלות מאנדומטריוזיס עלולות להיות בסיכון גבוה לזיהום. הסיבה היא שהנוזל האנדומטריוטי יכול לפעול כמעין אמצעי תרבית לחיידקים. סיבוכים נדירים אחרים שיכולים להתרחש הם פגיעה אורולוגית המערבת את השופכן (הצינור המחבר את השלפוחית לכליות) או את שלפוחית השתן[6].
תוצאות
מספר הביציות שנשלפו תלוי במידה רבה במספר הזקיקים הגדולים הקיימים בזמן השאיבה. באופן כללי, ניתן לאסוף ביציות בשיעור הצלחה גבוה מזקיקים בקוטר ממוצע של יותר מ-12 מ"מ[4].
הזרע של בן הזוג או מתרומת הזרע, יופרה במעבדה ביום שאיבת הביציות. לבני זוג מומלץ להימנע משפיכה במשך יומיים (48 שעות) עד 5 ימים לפני יום השאיבה[6]. כיומיים עד שלושה לאחר הפריית הביצית, מוחזרים העוברים אל הרחם. במקרים אחרים, ניתן להקפיא עוברים לשימוש עתידי - להשרישם בשלבים מאוחרים יותר[7].
שלום רב, מסיבות שלא רלוונטיות לשאלה, אנחנו שוקלים לבצע סקירת מערכות מוקדת בין שבוע 11 ל-13 להיריון. האם סקירה כזו אפקטיבית וכדאי לבצע אותה בהנחה שלא ניתן יהיה לבצע סקירה מוקדת בשבועת המקובלים (14-17)? כלומר השאלה היא בהנחה שלא ניתן לבצע סקירה בשבועות 14-17, האם כדי לבצע סקירה בשבועות 11 עד 13? או שמבחינתך עדיף כבר לא לבצע?
ערב טוב. אכן שאלה חשובה ביותר !! . אולם ע"מ לענות עליה בצורה המיטבית ביותר, חשוב מאד להבין לעומק מספר פרטים נוספים !. מציע שאשאיר לכם את מס. הסלולר של המזכירה של המרפאה (שמה - שי ) : 050-2220965 , אם מעוניינים, תשאירו אצלה את מספר הטלפון שלכם, ואז אוכל להתקשר אליכם ( הערב ? מעדיפים מחר ? ) , להבין טוב יותר לעומק מספר פרטים מהותיים, ואז גם להנחות אתכם, מה הדבר שאני סבור שהנכון ביותר לעשותו, ומתי ! בהצלחה
שלום ביתי בשבוע 22 להריונה,היום הייתה לה סקירת מערכות ראשונה ונאמר לה,כי יש נקב בלב,הדם לא עובר רגיל,לדבריה,יש מעין גבעה ,הדם לא זורם רגיל,לא שלחו אותה למיון,האם כדאי ללכת למיון ולבדוק,היא גם אמורה לטוס עוד שבוע,מה המלצתך? דואגים.
שלום. דווקא מפאת העובדה כי תוארו ממצאים בלתי תקינים בלב ("חור בדופן בלב ? הפרעות בזרימת הדם במערכת של הלב עצמו ? ) , ומפאת העובדה כי כי אוטוטו אמורה לטוס לחו"ל , הייתי מבצע ובאופן מיידי סקירה מכוונת מדוקדקת וקפדנית ( נקרא גם : "סקירת מערכות מכוונת") ע"מ לאבחן את טיב הממצאים ? דרגת החומרה ? לא הייתי מסתפק בכך והייתי מבצע כעת סקירה מדוקדקת ומקיפה כדי לראות האם קיימים ממצאים נוספים במערכות אחרות בגוף שיתכן וקיימים עוד ממצאים נוספים ? והייתי מבצע את הבדיקה בהקדם המקסימלי שהיא יכולה - ודווקא בדל הטיסה הקרובה. לפי ממצאי הבדיקה המכוונת הייתי מתקדם הלאה בבדיקות נוספות - ובכפוף לממצאים (אקו לב עובר ? ייעוץ גנטי ? וכדומה) . באופן איישי לפחות, אני מעדיף בנשים שמגיעות לביצוע בדיקה שכזו, שיקפידו להביא עימם דוחות של כל הבדיקות הקודמות שבוצעו בהריון - זה מאד עוזר לי להשוות מה היו הממצאים בבדיקות הקודמות ומתי בוצעו הבדיקות - ע"מ לראות את השינויים על ציר הזמן . לסיכום - ממליץ על בדיקה מכוונת - כעת/ הכי מוקדם שהיא יכולה. בהצלחה
שלום ברגע שהרופא סבור כי קיימת הפרעת זרימה לחבל הטבור, הייתי חוזר כעת על הבדיקה , לברר האם התמונה היא המשכית או שחלפה ? לא מסתפק ב בכך ובודק הערכת משקל ? כמות מי השפיר ? וזרימות הדם גם בתחנות אחרות אצל העובר והאמא : עורקי המוח, עורקי הרחם ועוד. ממליץ כי הבדיקה תתבצע בהקדם ע"מ לאשש את הנתונים ולקבל אבחנה מעמיקה יותר שתגיד בעצם מה המשמעויות ( ז"א : לבצע בדיקה מכוונת ) בהצלחה
שלום מה שצריך כעת לעשות - ועוד לפני כל דבר אחר , הוא סקירה מכוונת למוח , שבה אנו עוברים בצורה מדוקדקת הן על היקפי הראש, אולם לא פחות חשוב מכך הינו תקינות רקמת המוח. במהלך הבדיקה אנו נוהגים השתמש בעקומות יחודיות שפותחו כאשר עולה השאלה של היקפי ראש גדולים ( או - קטנים) , שהן שונות מהעקומות הרגילות הקיימים במכשירי האולטרסאונד ( נמצאות בשימוש אצלנו - רופאים אשר עוסקים בבדיקות מדוקדקות לתקינות המוח של עוברים) מדובר בבדיקה מדוקדקת בה עוברים על פרטי המוח ביסודיות רבה. אני לפחות נוהג להמליץ, אם אפשרי , "להתעקש" שיבוא לבדיקה גם בן הזוג ! ( לפני שאתחיל בדיקה שכזו חשוב לי מאד למדוד היקף ראש בן הזוג). בבדיקה זו עוברים על תקינות הגולגולת והמוח - ביותר פרטים מאלו שמקובלים בסקירות הסטנדרטיות. ממליץ לך מאד לבצע את הבדיקה בהקדם המירבי - ע"מ שנקבל אישוש כי אין ממצאים חריגים בהצלחה
שלום. סקירה מכוונת לשלילת תסמונות של צמיחת יתר ( OVERGROUTH SYNDROM : : קבוצה של מספר תסמונות של צמיחת יתר ( תסמונת בקוייט- וידמן , סוטוס ועוד) , אלו הן תסמונות אשר עשויות להופיע , לראשונה בהריון, בטרימסטר השלישי , המשותף להן הן סימני אולטרסאונד מאד מאד אופיינים וטיפוסים (..רשימה ארוכה) , של ממצאים באולטרסאונד אותם נחפש באופן ספציפי , בהנתן העובדה כי בעת מעקב גדילה /הערכת משקל שגרתית , נוצר הרושם כי העובר גדול מאד . למעשה המדובר בסקירה מכוונת שבאה לחפש ממצאים בשיליה ובעובר האופיינים לתסמונות אלו בהצלחה