פוריות: הפרעות בפוריות אצל נשים

תשובה: Adenocarcinoma in Situ – זהו שלב התחלתי מאוד של סרטן צוואר הרחם, שלא חדר את כל שכבות הדופן. לכן הטיפול המקובל בתהליך זה הוא קוניזציה. בקוניזציה מסירים את השכבה העליונה והסרטנית. בתשובה הפתולוגית שקיבלת ישנה עדות לכך שכל הגידול הוסר. כתוב בפירוש שגבולות השכבה שלקחו נקיים מגידול. בעקבות תשובה זו, מספיק להמשיך במעקב, כמו שהרופא שלך המליץ. אין שום סיבה להימנע מיחסים אוראליים, וגם אין צורך במשטח של חלל הפה והגרון. זני HPV שגורמים לסרטן הם בדרך כלל 16, 18, 31, 33. זה לא ממש משנה איזה מהם היה אצלך, ולכן אין צורך לעשות בדיקת PCR. חיסון HPV ניתן היום בארץ לנשים עד גיל 26. את מבוגרת יותר, ואני לא בטוחה שבגילך, ובשלב בו את נמצאת, יש טעם לקבלת החיסון. אני מצרפת לך קישור לדף מידע על החיסון. http://www.hpv.co.il

תשובה: צהבת C היא מחלה כרונית שאין לה מרפא ואין נגדה חיסון. צהבת זו עוברת דרך מגע דם או בקיום יחסי מין, ולכן אני ממליצה בהחלט להשתמש בקונדום בעת קיום יחסי מין. בנוסף, ידוע כי 5% מהעוברים נדבקים מאם הנושאת את הנגיף במהלך הלידה. לכן חשוב להיות במעקב צמוד של רופא הנשים לבדיקת העובר. המחלה אינה מעלה את הסיכון לבעיות מולדות, למעט הידבקות במחלה עצמה, שיכולה כמובן להתפתח בכל עת. להלן קישורים למידע נוסף: http://www.infomed.co.il/questions/q_082307_24.asp

תשובה: אם הינך בריאה ללא רקע אישי או משפחתי של מחלות סרטניות (בפרט שד, שחלות), הפרעות במערכת הקרישה, עישון כבד,אין חשש משימוש בגלולות ואין סכנה בשימוש ממושך גם לא מבחינת פוריות האישה. משיחה שהיתה לי עם נציגת החברה שמפיצה את גלולות המינולט, המחסור היה זמני ומבחינות טכניות של אספקה בלבד. כיום ניתן להשיג אותן בבתי המרקחת. מומלץ להתחיל ליטול את החפיסה הבאה ביום הראשון של הווסת הבאה. אם יש לך חששות מהשימוש בגלולות, אני ממליצה לך לשוחח עם רופא/ת הנשים שלך ולשקול החלפה לסוג אחר או לאמצעי מניעה אחרים.

תשובה: שיקוף בליעת בריום נעשה על מנת לאבחן בעיות לאורך מערכת העיכול. מאחר שמערכת העיכול חופפת לאזור השחלות, לא ניתן לשים הגנה על אזור זה בעת שיקוף עם בליעת בריום. בעת הבדיקה, הבריום מתקדם במערכת העיכול לאיטו, כמו מזון. הבדיקה עצמה אורכת זמן כיוון שמבצעים כמה צילומים בהפרשי זמן אחד מהשני על מנת לאפשר לבריום להתקדם ולראות אזורים שונים במערכת העיכול. בפועל מבוצעים רק כ-10 צילומי רנטגן פשוטים, הדומים לצילום בטן או חזה. לשם ההשוואה, בדיקת CT של הבטן שקולה ל-100 צילומים כאלה. כלומר, בשתי הבדיקות שביצעת יחד נחשפת, לכמות קרינה השווה לחמישית מהקרינה אליה נחשפים בבדיקת CT אחת. נזק לביציות או סרטן נגרמים רק בעקבות חשיפות חוזרות ונשנות לקרינה במהלך זמן ממושך, ודרושים כמה נזקים מסוימים לאותו תא על מנת שתיווצר מחלה. כל חשיפה לקרינה מעלה את הסיכון, אך במקרה שלך, מדובר בחשיפה נמוכה ביותר שהסיכון בה אפסי. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד