עייפות

תשובה: אני מניחה שהכדורים שקיבלת מהרופאה היו אוטרוגסטן או סוג אחר של פרוגסטרון. האם היית בהריון בעבר? האם עברת גרידה? האם היית בדיאטה רצינית בזמן האחרון? האם הופיעו לאחרונה סימנים של תת- פעילות בלוטת התריס: עייפות? אי סבילות לקור? היעדר וסת יכול להיות סימן של תת -פעילות הבלוטה. במידה ואף אחד מהנ"ל לא קרה, ואם הווסת לא מופיעה, עלייך לגשת שוב לרופאת הנשים המטפלת שלך ולהיבדק על ידה. מומלץ גם לעשות בדיקת אולטרסאונד וגינלית כדי לבדוק את עובי הרירית ברחם. כדאי לעשות גם בדיקה לפרופיל הורמונלי במידה והבעיה לא נפתרה. כמו כן מומלץ שתחזרי על בדיקת TSH על מנת לוודא שאת לא נכנסת למצב של תת-פעילות בלוטת התריס.

תשובה: המצב שאת מתארת בהחלט מורכב, ומתסכל. על פי הבדיקות שערכת, על פנ הדברים נראה שהכל כשורה, אבל אי אפשר להתווכח עם תחושת העייפות, חוסר החיוניות והכאבים שאת חשה. קשה לקבוע דיאגנוזה ללא בדיקה מקיפה, אך אני ממליצה לפעול בכמה מישורים: כצעד ראשון, גשי לתזונאי/ת על מנת לבחון את התזונה שלך. אמנם את נוטלת תוספים והבדיקות תקינות, אך לעיתים נטילת תוספים אינה מספיקה, והגוף דורש גם אספקה ממקורות מזון. חשוב להקפיד על שתיה מרובה, וכן על פעילות גופנית מסודרת וקבועה. נסי לקבוע לך סדר יום קבוע פחות או יותר, הכולל מספר שעות שינה זהה בכל יום (שעת שינה, ושעת השכמה, קבועות), והשתדלי להימנע מתנומות צהריים. יש סיכוי קל שאת סובלת מתסמונת התשישות הכרונית, אשר מאובחנת על ידי שלילת כל האפשרויות האחרות. מידע על התסמונת תוכלי למצוא בידיעות שפורסמו בעבר בפורטל שלנו: http://www.infomed.co.il/news/n_120901_1.htm

תשובה: אי ספיקת לב פירושה שהלב לא מצליח למלא את ייעודו כמשאבה המזרימה די דם לכל רקמות הגוף בצורה המספיקה לצרכיו. אי ספיקת לב יכולה לנבוע מהגורמים הבאים: 1. פגיעה בשריר הלב והחלשתו, דבר העלול לקרות כתוצאה מהתקף לב או זיהום ודלקת בשריר לב. 2. לחץ דם גבוה כרוני שלא טופל במשך שנים רבות. 3. נזק למסתמי הלב. 4. צריכה מוגברת של אלכוהול. 5. יתר פעילות בבלוטת התריס. 6. טרשת עורקים כלילית, של העורקים המספקים דם לשריר הלב. 7. מחלת ריאות ממושכת וקשה. ועוד. ישנם גורמים המחמירים את מצבם של חולי אי ספיקת לב שיש להימנע מהם: אנמיה קשה, חום גבוה, קצב לב מהיר, זיהום ריאתי, צריכת מלח מוגברת, צריכת נוזלים מוגברת, השמנת יתר, מאמץ יתר פיזי או נפשי. ישנם שני סוגי אי ספיקת לב - של הלב הימני ושל הלב השמאלי. המצב השכיח ביותר הוא אי ספיקת לב שמאלי ועליה נפרט: באי ספיקת לב שמאלית, חדר שמאל של הלב, שתפקידו לקבל דם מחומצן מהריאות ולהזרימו לשאר הגוף, אינו מצליח למלא את תפקידו בגלל הסיבות לעיל. התוצאה היא שמצד אחד אין די דם שמגיע לרקמות הגוף, דבר המתבטא בעייפות ובבצקות, ומצד שני, דם מצטבר בריאות וגורם לגודש ריאתי וקשיי נשימה. התסמינים העיקריים של אי ספיקת לב שמאלית הם: עייפות, קוצר נשימה - בתחילה רק במאמץ קשה, וככל שהמחלה מתקדמת קוצר הנשימה מופיע במאמצים הולכים וקטנים עד לקוצר נשימה במנוחה, יקיצה באמצע הלילה עם קושי נשימתי, חוסר יכולת לשכב פרקדן על הגב ללא הגבהה מסיבית של פלג הגוף העליון, ירידה בתיאבון, נפיחות בקרסוליים ועליה במשקל, כאבי בטן כתוצאה מעליה בנפח הכבד, השתנה תכופה בלילה ותסמינים מוחיים של קשיי ריכוז וזיכרון בחולים מבוגרים. בחולי אי ספיקת לב קשה עם תפקוד ירוד של הלב ייתכנו אפיזודות של בצקת ריאות, בהן הריאות מתמלאות בנוזלים והחולה נחנק. בצקת ריאות היא מצב חירום רפואי הדורש פינוי מיידי לחדר מיון. אבחנת אי ספיקת לב ודרגתה נעשית על סמך תשאול רפואי, בדיקה גופנית, צילום חזה להדגמת הריאות וגודל הלב, א.ק.ג. שהינו רישום חשמלי של פעילות הלב, אקוקרדיוגרם -בדיקת סונר של הלב ובדיקות דם ושתן. הטיפול בעיקרו תרופתי ודורש מעקב רפואי צמוד של רופא פנימאי או רופא המשפחה.

תשובה: Myasthenia gravis היא מחלה אוטואימונית בה נוגדנים עצמיים תוקפים את אזור ההתחברות של עצב לשריר, ואז ההעברה העצבית לשרירים נפגעת. המחלה שכיחה יותר בנשים צעירות. היא אינה תורשתית או מדבקת. התסמינים כוללים עייפות וחולשת שרירים המתקדמת במשך היום, הפרעות בתנועות עיניים, צניחת עפעפיים, ראיה כפולה, קושי בבליעה ובדיבור. המאפיין העיקרי הוא החמרה בזמן עייפות ושיפור לאחר מנוחה. לרוב החולשה מוגבלת לשרירים הרצוניים של השלד, הפנים וגלגל העין, אך ייתכנו אפיזודות של החמרה - " משבר מיאסתני " - בהם יש מעורבות של שרירי נשימה עם קושי בנשימה המצריך חיבור למכשיר הנשמה. משברים אלה עשויים להופיע על רקע מחלה זיהומית, חום, תגובה לתרופות או לחץ נפשי חמור. חולים מסוימים מפתחים תימומות, שהם גידולים בבלוטת התימוס אשר בבית החזה. לרוב הגידולים הללו שפירים אך לעיתים לא, לכן בחשד למיאסתניה יש לבצע CT חזה בשאלה של תימומה. האבחנה נעשית בבדיקת דם לנוגדנים עצמיים, בבדיקת EMG וע"י מבחן בשם טנסילון. בבדיקה זו מוזרק חומר בשם טנסילון אשר משפר את חולשת השרירים בחולי מיאסתניה. הטיפול כולל תרופה בשם נאוסטיגמין המשפיעה על איזור המעבר עצב - שריר ומשפרת את ההולכה, וכן תרופות מדכאות חיסון דוגמת סטרואידים, ציקלוספורין ואימוראן, תהליך בשם פלזמפרזיס בו הפלזמה (נסיוב הדם) מנוקה מהנוגדנים העצמיים, וכן זריקות של חומר בשם IVIG. בנוסף, כריתת התימוס מפחיתה את התסמינים ב- כ 70% מהחולים. רוב החולים משתפרים וחיים חיים נורמליים לגמרי, ורק באחדים יהיו משברים מיאסתנים והפרעה משמעותית לאורח החיים. לקריאה נוספת: http://www.ninds.nih.gov/disorders/myasthenia_gravis/detail_myasthenia_gravis.htm