פרטס

למרות מחקרים רבים בנושא, לא נמצאה עד היום סיבה ברורה להופעתה ולכן אין גם דרך למנוע אותה.

שכיחותה משתנה מאוד בין אזורים גיאוגרפיים שונים, ואין סטטיסטיקה על שכיחותה בארץ. כמו כן לא התגלה קשר משפחתי מובהק.

היא מופיעה אצל בנים פי שלוש מאשר אצל בנות.

מדובר לרוב בילדים שנמצאים באחוזוני גובה ומשקל נמוכים לגילם.

כפי שציינו מעלה, הגילאים השכיחים הם בין 5 ועד-10 שנים, אבל במקרים חריגים היא עלולה להופיע בגיל 4 ועד גיל 13 שנה.

מאת ד"ר אלן ענר

אמצעי האבחון הראשון הוא צילום אגן. כאן נראים, בשלב זה, סימנים של ספיגה ובניית עצם חדשה. הצילום נותן לאורטופד המטפל מידע חשוב נוסף:

- האם המחלה פגעה בכל ראש הירך או בחלק ממנו.

- האם ראש הירך נמצא כולו בתוך המרחשת ומכוסה היטב או אם חלק ממנו בולט מחוץ למרחשת.

יש לנתונים אלה חשיבות גדולה לגבי בחירת הטיפול.

אמצעי הדמיה נוספים הם בדיקת אולטראסאונד ו–MRI.

בשלבים מאוד מוקדמים של המחלה, כאשר עדיין אין שינויים בצילום, מיפוי העצמות היא הבדיקה הרגישה ביותר, אבל לעיתים רחוקות יש צורך בה במחלת פרטס.

ה-MRI נותן מידע חשוב לגבי היקף הפגיעה, צורת הראש הסחוסי ומידת ההתאמה בין ראש הירך למרחשת.

חשוב להבין כי לא ניתן להשפיע על מהלך המחלה, שהיא תהליך ביולוגי שמתרחש לפי סדר וקצב קבועים.

מטרת הטיפול היא ליצור את התנאים המתאימים כדי שבמהלך הריפוי, ראש הירך ישמור על צורתו העגולה ויהיה ממוקם היטב בתוך המפרק כדי לאפשר תנועה טבעית של המפרק, ללא כאבים וללא שחיקה.

הטיפול יכול להיות שמרני או ניתוחי, אבל שלב ראשון הכרחי הוא להשיג טווח תנועה מלא במפרק, דבר שמושג בטיפול פיזיותרפי ולפי המקרה גם על ידי אשפוז ומתיחה של הרגל לשחרור השרירים המכווצים או מקוצרים.

אמצע נוסף הוא הליכה עם קביים ודריכה חלקית על הרגל.

כאשר מטרה זו הושגה, יש לשקול האם להמשיך בטיפול השמרני או יש מקום להתערבות ניתוחית. שני שיקולים עיקריים נלקחים בחשבון:

- גיל: ככל שגילו של הילד נמוך יותר, הסיכוי להחלמה מלאה משופרים.

- האם ראש הירך "מוכל" כולו (בלעז CONTAINED) בתוך המרחשת או לא. זה כנראה השיקול המכריע.
אם הראש הוא מוכל היטב וטווח התנועה מלא, רוב הסיכויים שבתהליך הריפוי הצורה תישמר והתוצאה הסופית תהיה טובה.

לעומת זאת, אם חלק מהראש בולט מחוץ למפרק, נוצר מצב בו העומס של משקל הגוף לא מתחלק בצורה שווה על ראש הירך אלא נוצרים אזורים עם עומס יתר ואחרים ללא עומס כלל.

כפי שציינו מעלה, בשלב התחלת הריפוי ראש הירך רך ושברירי יותר, וחלוקה לא תקינה של העומס יגרום לעיוות הצורה. במקום ראש ירך כדורי, נקבל בסוף צורה דומה לדבשת גמל. המשמעות היא בטווח הקצר צליעה, כאבים והגבלה בתנועות ולטווח הארוך אף שחיקה מוקדמת של המפרק.

במקרה שאובחן בבדיקות הדמיה שראש הירך בולט מחוץ למפרק, יש לישקול טיפול ניתוחי.

קיימים היום שני סוגי ניתוחים לתיקון מצב זה:

- ניתוח בעצם הירך שמטרתו לשנות את כיוון צוואר הירך ולהחזיר פנימה את הראש בתוך המפרק.

- ניתוח באזור האגן, שמיעד לבנות כיסוי גרמי לחלק של הראש שבולט.

בחירת הניתוח היא כמובן בידי האורטופד המטפל.

ניתוחים אלה (במידה ויש צורך בהם) רצוי לבצע כמה שיותר מוקדם במהלך המחלה כדיל לשפר את סיכויי הריפוי.

בגדול ניתן לקבוע שרוב הילדים עם מחלה ע"ש פרטס זקוקים לטיפול שמרני בלבד וכרבע עד שליש מהם זקוק לטיפול ניתוחי.