אומפראזול (אומפרדקס, לוסק)

שאלה: אמי בת ה-88 לקתה בפרפור פרוזדורים בחודשים האחרונים, והיא מטופלת בתרופות איקאקור 80 מ"ג 3 פעמים ביום, דרלין 5 מ"ג 3 פעמים ביום, לוטן 12.5 פעם ביום. היא מטופלת גם במדלל דם. מאחר שהיא משתתפת במחקר, איננו יודעים אם היא לוקחת קומדין או אפיקסבאן. האם אספירין 350 מ"ג לא מספיק לדילול? בזמן האחרון היא מתלוננת על חרדה, בחילה, עייפות וחוסר תיאבון. אולי אלה תגובות בין-תרופתיות?

שאלה: אני בת 26. לפני כחצי שנה, לאחר ביופסיה, התגלה שיש לי מיקוזיס פונגואידאס. כעת אני עוברת טיפולי פוטותרפיה ונמצת לקראת סיומו. בבדיקת דם התגלה שיש לי רמה נמוכה של ויטמין D נמוך, ועכשיו אני לוקחת טיפות. לפני כשנה רמת הכולסטרול שלי היתה מעט גבוהה. כעת ר

שאלה: אמי בת 89, לאחר 2 אירועי לב צמודים. אחרי הראשון היא עברה השתלת קוצב לב, בשני עברה צנתור שהיה תקין ולא היה בו צורך להתקין סטנט. היא שוחררה הביתה לפני כחודשיים עם תרופות רבות: קרדילוק 2.5 מ"ג, 2 ביום דיובאן 80 מ"ג, 2 ביום קאדקס 2 מ"ג, 1 ביום אספירין 325 מ"ג, 1 ביום פוסיד 40 מ"ג, 2 ביום נורווסק 10 מ"ג, 1 ביום גאסטרו 40 מ"ג, 1 ביום סימוביל 20 מ"ג, 1 ביום סלואוו קי 600 מ"ג, 2 ביום ואבן 10 מ"ג, 1 ביום ברזל לחץ הדם הממוצע שלה, לפי במעקב במשך חודש, הוא 105/55. על אילו תרופות ניתן לוותר על מנת שלחץ הדם שלה יעלה ועדיין יטופלו כל הביות מן התחום הקרדיולוגי? האם יש תרופות מאותה משפחה עם תופעות לוואי קשות יותר שאותן ניתן להוריד?

שאלה: אני בן 34. טופלתי שלוש פעמים בציפורן חולה בכף הרגל עם התקלפויות עור מסביב לציפורניים. הבעיה ישנה גם בכף היד עד כדי התפשטות "אכילת העור" כ-2 ס"מ מהציפורן. היו מקרים של עור חולה בין אצבעות הרגליים. הטיפול היה פעמיים בלמיזיל - פעם אחת למשך שלושה חודשים, ופעם שנייה למשך ארבעה חודשים. פעם שלישית טופלתי בספורנוקס למשך שלושה חודשים. בכל שלוש הפעמים עברתי בדיקות תפקודי כבד והן היו תקינות. למדתי מנסיוני ששלושה חודשים (ופעם אחת אף ארבעה חודשים) לא מספיקים כדי לחסל את פטריית הציפורן שבכף הרגל. אני מאמין שאילו היה מסכים הרופא להמשך טיפול נוסף, ללא ההפסקות של כשנה, הייתי נפטר מהצרה. הרופא לא הסכים. בסוף כל סדרת טיפול, ציפורן הרגל נותרה תמיד בצורה של כשני-שליש ממנה, "בריאה" אמנם, אך שליש ממנה עדיין היה נגוע, ולא מוגר קינון הפטרת לחלוטין. על כן, עם הזמן, המחלה פשוט "חזרה" להתפשט. בצורה זו עברתי שלוש סדרות (2 מהן, האחרונות, מיותרות ללא ספק) של למיזיל, ספורנוקס, והמחלה נשארה בציפורן. אני מאין שאם במקום הטיפולים האלה הייתי עובר טיפול אחד ארוך יותר (של חצי שנה נניח, עם בדיקות תפקודי כבד ככל שצריך, כמובן), המחלה היתה נעלמת. אני כבר לא מדבר על הטרטור, ההרגשה שלא נפטרים מהמחלה וההוצאה הכספית, שפשוט נזרקה לפח. אצלי 3 סדרות טיפול לא הניבו דבר! אודה לכם, על תגובתכם.