בדיקת כדוריות דם לבנות WBC (white blood cell (WBC) count)

לא ציינת מהו הערך של הלימפוציטים. לא כל סטייה מהטווח ראויה להתייחסות מיוחדת. לפעמים הסטייה קטנה וחסרת משמעות. יתכן גם שהערך הנמוך מתייחס לאחוז הלימפוציטים, ואז, אם הבדיקה נעשתה בסמוך למחלה, יתכן שינוי זמני בספירה המבדלת (כלומר עליה יחסית של הנויטרופילים על חשבון הלימפוציטים). בכל מקרה, אי אפשר לשפר את רמת הלימפוציטים על ידי מזון. אני מציעה שתחזרי על הבדיקה פעם נוספת. תוכלי לפנות שוב באמצעות האתר ואז, פרטי בבקשה את נתוני הספירה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

לא ציינת כמה זמן אתה חולה בסוכרת ואם אתה מאוזן. סוכרת יכולה לגרום לבעיות זקפה. כמו כן, ככל שעולה הגיל, יש ירידה בכמות נוזל הזרע בכל שפיכה. עם זאת, גם התרופה אבודרט שאתה לוקח לטיפול בערמונית המוגדלת יכולה לגרום לבעיות זקפה ולבעיות בשפיכה. אני מציע לך להיפגש עם הרופא המטפל ולדון עימו על כך. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

הסיכוי שיש לך בגוף מחלה דלקתית משמעותית עם שקיעת דם ורמת CRP תקינות נמוכה. בדיקה אחת שהייתי עושה, אם לא נעשתה עדיין, היא בדיקת CPK. זהו חלבון שמשתחרר משריר בזמן פירוק שלו ויכול לסייע לראות אם כאבי השרירים נובעים מפגיעה בשרירים. אם רמת ה- CPK גבוהה מאוד, יש מקום לבדיקות נוספות כמו ביופסיה של השריר. לא סביר שמחלה כמו טרשת נפוצה או מחלה נוירולוגית אחרת תתבטא בבעיות כלל גופניות כמו שאת מתארת, כך שבקשר לכך את יכולה להיות רגועה, וגם לגבי הסכנה לעובר. אני חוששת שאין לי רעיונות נוספים. נראה שהרופא המטפל שלך חשב על רוב הדברים שגם אני חשבתי עליהם. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

מחלת חום המופיעה באופן חריף, ומלווה בכאבי שרירים וכאב ראש מתאימה בעיקר לזיהום ויראלי. אם נצרף לכך את בדיקות המעבדה - ספירת דם תקינה, חריגות קלות ברמות אנזימי הכבד והשריר, ורמת CRP (מדד דלקת) גבוהה - האבחנה של זיהום ויראלי חריף היא הסבירה ביותר. החריגה ברמת הסוכר אינה משמעותית (האם הבדיקה נלקחה בצום?). מאחר שברוב המוחלט של המקרים, זיהומים אלה חולפים מאליהם ללא צורך בטיפול, לא מקובל לערוך בירור שמטרתו לאבחן את הווירוס הספציפי. עם זאת, אם התסמינים אינם חולפים, או אם נוספים תסמינים אחרים, יש בהחלט מקום להרחיב את הבירור על מנת לקבוע אבחנה. אבל זה, כאמור, נדרש במקרים נדירים בלבד. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

קשריות הלימפה בגוף הן חלק ממערכת החיסון. הגדלה שלהן מתרחשת באופן פיזיולוגי (תקין) בתגובה לזיהומים שונים. לרוב מתנפחות כמה קשריות באזור שבו ישנו זיהום (לדוגמה, הקשריות באזור הצוואר מתנפחות בזמן דלקת גרון). מחוללי מחלה שונים עשויים לגרום להגדלה של קשרית בודדת. מלבד הגורמים הזיהומיים (חיידקים, פטריות ווירוסים), ישנם גם סוגי גידולים העשויים לגרום להגדלה של קשריות לימפה. הבירור הרפואי בעקבות מציאת קשרית מוגדלת צריך לכלול בדיקה של מציאותם של תסמינים נוספים (חום, שינויים במשקל, הזעות לילה ואחרים) על מנת להעריך את הסבירות של מחלה או של גידול. אבחנה ודאית של הגורם להגדלת הקשרית יכולה להיעשות על ידי ביופסיה, תהליך שבו נלקחת דגימה מהבלוטה (או הבלוטה בשלמותה) לבחינה תחת מיקרוסקופ. במקרה כמו שלך, כאשר אין תסמינים נוספים המרמזים על גידול, אפשר תחילה רק לעקוב אחרי הקשרית במשך כמה שבועות, ורק אם היא אינה קטנה, לקחת ממנה דגימה. כתבת שמן הקשרית שלך ניטלה ביופסיה, כך שאבחנה סופית צפויה בתוך ימים. אי אפשר לענות על שאלתך לגבי חומרת המחלה בהתבסס על הנתונים שסיפקת, אבל ישנם כמה סימנים מעודדים: גודל הקשרית אינו גדול באופן משמעותי מן הגודל הנורמלי הנורמה, ואין תסמינים נוספים. שני אלה מעלים את הסבירות כי מדובר בתהליך שפיר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

ספירת דם היא בדיקת דם פשוטה בה בדקירה אחת נוטלים כמה מיליליטרים של דם. את הדם שולחים למעבדה, אשר באמצעות מכשיר ייחודי מתארת את ספירת התאים בדם. הדם שלנו מורכב מנוזל הפלזמה (55%) ומתאים (45%). ספירת הדם בודקת מהו ריכוז התאים השונים בדם הנבדק: מהו ההמוגלובין, מהו ריכוז תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים וטסיות הדם. כמו כן, ספירת הדם מספקת מידע נוסף לגבי גודל תאי הדם, ריכוז ההמוגלובין בתאי הדם האדומים, השונות בגודלם. לגבי תאי הדם הלבנים (שסוגיהם רבים) מבצעים בספירת הדם גם דיפרנציאל, בו מקבלים את אחוז התאים הלבנים מכל סוג (נויטרופילים, לימפוציטים, מונוציטים, אאוזינופילים ובזופילים). האחוזים השונים וגם המספר האבסולוטי של כל אחד מהערכים הללו הוא בעל משמעות קלינית. אין צורך בצום טרם ביצוע ספירת דם, משום שלתזונה אין השפעה מיידית על תאי הדם. הדבר היחיד שיכול להשפיע מעט על ריכוז תאי הדם הוא מידת ההידרציה (רמת ההתייבשות) של האדם. אדם מיובש (שלא שתה זמן רב, או הזיע רבות או סבל מחום גבוה) יציג ריכוז קצת יותר גבוה מן הרמה האמיתית שלו של המוגלובין ותאים. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

אוננות על ידי החדרת אצבעות לא בהכרח קורעת את קרום הבתולים, גם אם מופיע מעט דם, אך תשובה ודאית לגבי קריעת הקרום ניתן לקבל רק בבדיקת גינקולוג. קונדום יעיל במניעת העברת מחלות מין כמו HIV, כלמידיה, צהבת (הפטיטיס), אך הוא אינו מונע העברה של הרפס ופפילומה (HPV). בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

אנא סייעו לי עם הפיענוח של הבדיקות הבאות. אני סובל מכאבי בטן, כאבי גב תחתון, בחילות ועייפות. ליד כל ערך שנמצא בבדיקה מצויין טווח הערכים התקין. WBC 11.4 (12-4.4) RBC 4.90 (6.0-4.4) HB 15.2 (18-12) HCT 43.1 (52-41) MCV 88.1 (99-77) MCH 31.0 (34-26) MCHC 35.2 (37-31) RDW 12.5 (16-11) PLT 338 (400-100) MPV 9.4 (15-7) MACRO 0.2 (2.5-0) MICRO 0.4 (6-0) HYPO 0.3 (6-0) NEUT 59.0 (70-40) LYM 28 (45-18) GOT AST 24 (45-5) GPT ALT 63 (50-5) אודה לעזרתכם. ספירת הדם שלך תקינה לחלוטין, למעט עליה קלה בלויקוציטים (התאים הלבנים), אלה הם ה- WBC (white blood cells). בדרך כלל הערך התקין הוא עד 10 (הכוונה ל- 10,000) אבל במעבדה בה ביצעת את הבדיקה אני רואה שהגדרת הערך התקין היא עד 12, ואז אתה בגבול הנורמה. האם אתה מעשן? עישון יכול לגרום לערך מעט גבוה של WBC. שאר ספירת הדם תקינה לחלוטין. בבדיקת אנזימי הכבד, ערך ה-ALT מעט מוגבר, אולם זה לא צריך להדאיג אותך, היות שזה הערך היחיד החורג, והחריגה מינימלית. הייתי חוזרת על הבדיקה בעוד מספר שבועות. תרופות מסוימות יכולות לגרום לעליה באנזימי הכבד. לא ציינת אם נוטל תרופות כלשהן. הנתונים שציינת אינם מראים סיבה לדאגה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [09/04/2008]

שני המדדים שאת מציינת, הם "מדדי דלקת". ערכם עולה בתגובה לתהליך דלקתי או זיהומי בגוף. נויטרופילים הם סוג של תאי דם לבנים, ולרוב ערכם עולה בתגובה לזיהום חיידקי (הדבר מעיד על פעילות המערכת החיסונית). מידע נוסף על נויטרופילם ומשמעותם תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=10

וירוס (נגיף) הוא אורגניזם זיהומי קטן, הרבה יותר קטן מפטריה או מחיידק. וירוס חייב לפלוש לתא חי על מנת להשתכפל. הווירוס פולש לתא ומשחרר בתוכו את החומר הגנטי שלו. וירוסים בדרך כלל מזהמים סוג מסויים של תא, וירוסי צינון, למשל, מזהמים רק את דרכי הנשימה. וירוסים מועברים בדרכים מגוונות - בליעה, שאיפה, עקיצה ומגע מיני. כאשר וירוס נכנס לגוף, הוא מעורר את מערכת ההגנה החיסונית, את תאי הדם - לימפוציטים ומונוציטים - התוקפים את הווירוס או את התא המזוהם. הביטויים הקליניים של הזיהום תלויים בסוג הווירוס ובבריאותו הכללית של האדם שנדבק. סוגי הזיהומים הוויראליים כוללים זיהומים של דרכי הנשימה העליונות - אלה הכי נפוצים, ומתבטאים בחום, כאב גרון וסינוסיטיס. וירוס השפעת (influenza) הוא דוגמה לוירוס כזה. זיהומים של במערכת העצבים - כמו כלבת או דלקת קרום המוח. זיהומי עור - כמו הרפס. מחלת הנשיקה (EBV, CMV). איידס (HIV). ועוד. כך שלגבי שאלתך "מה הסימפטומים"? - זה תלוי בסוג הווירוס המזהם. אני מניחה שכיוונת לוירוס של דרכי הנשימה שיכול לגרום לכאב גרון, חום, שיעול וסינוסיטיס. האבחון הוא קליני בעיקרו. זיהום ויראלי לעומת חיידקי הוא בדרך כלל פחות סוער. החום פחות גבוה, והוא אינו מלווה בצמרמורות. לאבחנה של זיהומים אפידמיים (כמו שפעת) מסייעת מציאותם של מקרים נוספים בסביבה. זיהומים אחרים מתגלים בעזרת בדיקות דם תומכות, היכולות להראות ספירה לבנה גבוהה (של תאי דלקת), אך לא גבוהה מדי (ספירה גבוהה יותר מתאימה יותר לזיהום חיידקי), עם אחוז יחסי גבוה של לימפוציטים או מונוציטים. ישנן גם בדיקות סרולוגיות המאפשרות לבדוק את מציאותם של נוגדנים לווירוסים ספציפיים. לחלק מן הזיהומים ישנן תרופות אנטי-ויראליות, אך הן אינן בשימוש שגרתי באנשים עם מערכת חיסון תקינה. ברוב הזיהומים הוויראליים נלחמת המערכת החיסונית ביעילות, עם מעט עזרה של טיפול תומך כמו שתייה מספקת, הורדת חום, תרופות נגד שיעול ועוד. חיסונים מסייעים במניעת מחלות ויראליות. אנטיביוטיקות משמשות לטיפול בזיהומים חיידקיים. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד