אי ספיקת לב

CHF | Congestive heart failure

פרופ' בזיל לואיס קרדיולוג קראו עליי עוד

המומחים של Infomed מסבירים:

אי-ספיקה בלב היא כישלון של משאבת הלב להזרים דם במידה מספקת לרקמות הגוף. זוהי בעיה קשה בעולם המערבי. היא פוגעת לרוב באוכלוסייה מבוגרת. 6% עד 10% מבני ה-65 ומעלה לוקים במחלה. בשנים האחרונות קיימת עלייה בהיקף האשפוז ובשיעורי התמותה מהמחלה, למרות החידושים בטיפול.

כיום נוהגים לסווג אי-ספיקה בלב לפי 4 דרגות חומרה:

דרגה A - כוללת אנשים שאין להם עדיין פגיעה בלב, אך נמצאים בסיכון גבוה שתתפתח אצלם פגיעה בלב. לדוגמה: חולים הלוקים ביתר-לחץ-דם, במחלת לב טרשתית או בסוכרת.
דרגה B - כוללת חולים עם פגיעה בלב, אך טרם התפתחו תסמיני המחלה. כגון חולים שעברו אוטם בשריר הלב, חולים עם פגיעה במסתמים או הרחבת החדר השמאלי.
דרגה C - כוללת חולים עם תסמינים של אי-ספיקה בלב.
דרגה D - כוללת חולים שמחלתם סופנית.

הפגיעה בתפקוד החדר השמאלי מתקדמת. הפגיעה מתחילה בנזק לשריר הלב וממשיכה בתהליך מתקדם של שינוי צורת הלב (Remodelling). שריר הלב מתעבה תוך כדי ניסיון להוריד את מתח הקיר, ובהמשך החדר מתרחב והלב מקבל צורה עגולה. תהליך זה מקדים בחודשים ואף בשנים את התפתחות התסמינים.

אי ספיקת לב תסמינים
הביטויים העיקריים של המחלה הם קוצר נשימה ועייפות אשר מגבילים את היכולת להפעיל את הגוף במאמץ, פוגעים בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים של החולה.

קיימת אצירת נוזלים אשר גורמת לבצקות באזורים שונים בגוף. באי-ספיקה של החדר הימני בלב יש נטייה להצטברות הנוזלים בגפיים התחתונים, בכבד, בבטן ובוורידי הצוואר. לעומת זאת, מחלה של החדר השמאלי גורמת לצבירת נוזלים בריאות המובילה לקוצר נשימה עד בצקת בריאות.

תלונות שכיחות הן קוצר נשימה בשכיבת פרקדן וצורך בהוספת כריות לשינה. לעיתים מומלץ לחולים לישון בישיבה על מנת למנוע קוצר נשימה המעיר משינה וקימה למתן שתן בלילה.

סיווג New York Heart Association - NYHA לפי דרגות של אי-ספיקה בלב הנמדדת על פי רמת המאמץ הגורמת לתסמינים:

דרגה I - התסמינים מופיעים רק במאמצים קשים כמו אצל אדם בריא
דרגה II - התסמינים מופיעים לאחר מאמץ רגיל
דרגה III - התסמינים מופיעים לאחר מאמץ קל
דרגה IV - התסמינים מופיעים במנוחה
סיבות וגורמי סיכון
הגורמים יכולים להיות קשורים בפגיעה מבנית או בפגיעה תפקודית, כלומר, פגיעה ביכולת החדר להתמלא ולהזרים דם. כשני שלישים של המקרים נגרמים על ידי מחלת לב כלילית. גורמים נוספים יכולים להיות יתר-לחץ-דם, פגיעה במסתמים, רעלנים הפוגעים בשריר הלב, דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס), הפרעה בפעילות של בלוטת התריס. יש מקרים שבהם אין סיבה ברורה.
אבחון ובדיקות
האבחון מתבסס על העבר הרפואי ועל בדיקה גופנית. שאלות הנוגעות לתסמינים כגון חולשה, קוצר נשימה בשכיבה, קוצר נשימה בלילה, קימה בלילה למתן שתן. חשוב לברר את הסיבה להתפתחות המחלה.

כשמופיעה החמרה במחלה יש לנסות ולברר את הגורם ליציאה מאיזון, כגון צריכת מלח, אירוע בלב או הפרעת קצב, יתר-לחץ-דם, הפרעת תפקוד בבלוטת התריס, חום או זיהום חד, אנמיה, אי-היענות לטיפול בתרופות.

בדיקה גופנית כוללת האזנה לאיוושות על פני הלב, קצב הלב, שקילה יומית, בדיקה לאיתור נוזלים בריאות, גודש בוורידי הצוואר, בצקות בגפיים התחתונים.

בדיקה חשובה לאבחון היא בדיקת על-שמע של הלב (אקוקרדיוגרפיה) אשר מדגימה את מבנה הלב, ותפקודו.
טיפולים ותרופות
מטרת הטיפול היא מניעת המחלה בחולים אשר טרם התפתחו אצלם תסמינים. באלו שכבר הופיעו תסמינים מטרת הטיפול היא: מניעת ההתקדמות של המחלה, מיתון התסמינים, שיפור איכות החיים ומניעת תמותה. בחולים הנמצאים בסיכון גבוה לאי-ספיקה בלב, טיפול בגורמי הסיכון מפחית את הסיכוי להתפתחות המחלה. יש צורך לטפל ביתר-לחץ-דם, ברמות גבוהות של שומנים בדם, להימנע מעישון ומצריכת אלכוהול, ולטפל בהפרעות בבלוטת התריס. מומלצת הגבלה של צריכת מלח. לחולים הלוקים במחלת לב טרשתית, ולחולי סוכרת או יתר-לחץ-דם, מומלץ טיפול באמצעות תרופות מסוג חוסמי אנזים המהפך (ACE-I).

לחולים שיש פגיעה במבנה הלב, כגון חולים לאחר אוטם, מומלץ טיפול בעזרת מעכבי אנזים המהפך וחוסמי ביתא. יש צורך במעקב תקופתי אחר סימנים ותסמינים של המחלה.

בחולה עם תסמינים דרוש מעקב צמוד אחר מצבו של החולה. יש צורך בהגבלת צריכת מלח, בשקילה יומית לשם מעקב אחר צבירת נוזלים, בחיסון לשפעת ולחיידק הפנימוקוק.

טיפול בתרופות: רוב החולים נזקקים למישלב של מספר תרופות. הטיפול מבוסס על תרופות משתנות ותרופות המרחיבות כלי דם. התרופות העיקריות שבטיפול הן משתנים, מעכבי אנזים המהפך, חוסמי בטא, ולעיתים דיגיטליס. מעכבי אנזים המהפך ממתנים תסמינים, מונעים את תהליך שינוי צורת הלב ומפחיתים שיעורי תמותה. מעכבי אנזים המהפך וחוסמי ביתא, הוכחו כמשפרים פרוגנוזה לטווח ארוך. דיגוקסין עשוי למתן את התסמינים ולהעלות את הסבילות למאמצים.

במחקרים שנערכו בשנים האחרונות נמצא כי מעכבי אלדוסטרון, כגון אלדקטון, הפחיתו את שיעור התמותה מאי-ספיקה בלב באופן משמעותי.

חולים שמחלתם סופנית עם תסמינים גם במנוחה, נזקקים לעיתים לתרופות מרחיבות כלי דם במתן תוך-ורידי כגון ניטרטים, תרופות אינוטרופיות המשפרות את התכווצות הלב במתן לתוך הווריד, קיצוב חדרי, השתלת לב או טיפול במסגרת הוספיס.

רופאים בתחום

יישור שיניים ולסתות (אורתודונטיה)

ד"ר גל מיכאלי-גלר

4.9

( 9 חוות דעת )

"מקצועיות,רגישות,זמינות"

קראו עליי עוד

רופאים מוהלים

ד"ר מיכאל פרומר

5.0

( 14 חוות דעת )

"ממליצה בחום על ד״ר פרומר מיכאל , חוויה רגועה ביום הכי לחוץ להורים משרה רוגע וביטחון שהילד נמצא בידיים הכי טובות , סובלני זמין לכל שאלה , מגיע הביתה דואג מסביר והכל עבר בצורה מושלמת , אז שוב תודה רבה על החוויה"

קראו עליי עוד

פנימית

פרופ' אליזבט הלף און

5.0

( 7 חוות דעת )

"פרופסור אלף מקצועית ביותר. קשובה לחולה סימפטית. אליזבת אלף היא נכס חשוב לבית חולים רמבם. כן ירבו רופאים כמוה."

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בת 74, במצב של פרפור פרוזדורים כרוני במשך יותר מחצי שנה. פרוקור חדל להשפיע. הופניתי לבדיקת מיפוי לב תליום עם זריקת דיפירידמול, מאחר שהיכולת שלי למאמץ גופני די ירדה, ומשום שאני מרגישה לעיתים, בעיקר במנוחה, קושי לא חמור בנשימה, שמורגש גם בגרון. מ
תשובה: בבדיקת מיפוי לב מעריכים את אספקת הדם ללב במנוחה ואת עתודות אספקת הדם ללב במאמץ, ועל ידי כך קובעים אם יש היצרויות בעורקים הכליליים ואם ישנה רקמת צלקת בשריר הלב. מזריקים בה את האיזוטופ הרדיואקטיבי תליום, הפולט קרינה שנקלטת באמצעות מכשור מיוחד. במהלך הבדיקה מוזרק גם חומר שנקרא דיפירידמול, אשר גורם להרחבה של כלי הדם בלב, וכך מאפשר לאפיין את אספקת הדם המיטבית לשריר הלב. הזרקת דיפירידמול אינה דומה למבחן מאמץ, שכן היא אינה גורמת לעליה בדופק או בדרישות החמצן של הלב, אלא אך ורק להרחבת כלי הדם בו. לכן אין בצידה סכנה, ואין לך סיבה לחשוש מכך שלא ניתן להפסיק אותה. לא ניתן לבצע את הבדיקה ללא הזרקת החומר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: עברתי התקף אוטם שריר הלב , עשיתי צנתור ואני מטופל בתרופות. בנוסף, התחלתי לקחת תרופה בשם : ENALADEX במינון של 5MG ליום עקב בעיות במתן שתן. והשאלות הן : א. האם אין ניגוד בין התרופות ? ב. האם עצבנות , חוסר שקט הם חלק מתופעות הלוואי ? ג. מדוע התרופה
שאלה: כיצד המנתח מחליט איזה סוג מסתם להשתיל בניתוח החלפת מסתם לבבי?
תשובה:
בחירת סוג המסתם שיושתל במקום המסתם הפגום נעשית על פי שקלול של גורמים. מרבית הגורמים הינם רפואיים, אך חלקם תלויים גם ברצון המטופל, ע"פ הסברים הניתנים לו על כל אחד מהמסתמים לפני הניתוח. מבין הגורמים המשפיעים על בחירת המסתם: גיל המטופל, סוג הפגיעה הקיימת במסתם, סוג הפגיעה הלבבית הנלווית, גודל הלב, ותוחלת החיים הצפויה של המטופל. למשל: אצל חולים קשישים מעדיפים השתלת מסתם ביולוגי, לו תוחלת חיים קצרה יותר, שכן צפוי כי המטופל לא יזדקק לניתוח חוזר בעתיד. כמו כן עדיף להימנע מלתת לחולה הקשיש טיפול נוגד קרישה, לו תופעות לוואי לא מעטות.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 42. לפני כשנה וחצי עברתי ניתוח של מעקף קיבה, וכיום יש לי בעיית תת-ספיגה של ברזל. קיבלתי ברזל בכדורים וזה לא עזר. עברתי לטיפול בעירוי ברזל של 200 מ"ג. רמת הברזל וגם רמת ההמוגלובין היו נמוכים מאוד. עברה שנה, עברתי בדיקות דם תקופתיות, והתו
תשובה: רמות הברזל והפריטין (המשמש כ'מחסן' של הברזל) בדמך אכן גבוהות מעט מהנורמה, והדבר מעיד על יעילות הטיפול שאתה מקבל. חשיפה ממושכת לרמת ברזל גבוהה בדם עלולה לגרום נזק למערכות שונות (הכבד, הלב, המפרקים ועוד), אבל במקרה שלך אין סכנה כזאת, כיוון שהפחתת תדירות הטיפולים, קרוב לוודאי שתשיב את הערכים לגבולות התקין. מובן שמומלץ להמשיך לעקוב אחר רמת הברזל, רמת הפריטין ורמת הטרנספרין, כדי לוודא שזה אכן מה שקורה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >