גרד בפי הטבעת

תשובה: ליכן פלנוס (Lichen planus) או ילפת שטוחה בעברית, היא מחלת עור נדירה יחסית, שפוגעת בעיקר באנשים בגיל העמידה. מהלך המחלה עשוי להיות קצר או כרוני, אך ברוב המקרים היא חולפת כעבור שנה או שנתיים. הגורם למחלה אינו ידוע, אבל לעיתים היא נגרמת כתגובה לתרופות שונות, בשל חשיפה מרובה לשמש, או כתגובה למחלות כבד (הפטיטיס C). המחלה פוגעת בעור, בציפורניים, ברקמות הריריות, בעיקר בפה, ובאיברי המין. הנגעים העוריים נוטים להתכייב, וגורמים לגרד ולכאב. לאחר ההחלמה, אופייניים איזורי היפרפיגמנטציה - איזורים בהם העור כהה יותר. ברוב המקרים חולפת המחלה לאחר שנה או שנתיים. ליכן פלנוס הפוגע בריריות הפה יוצא דופן, ועשוי להפוך לכרוני. הטיפול המקובל בנגעים מוגבלים הוא משחות של סטרואידים. במחלה מפושטת ניתן לתת סטרואידים סיסטמיים (בכדורים). חשיפה לשמש איננה מומלצת ואפילו מזיקה, ועלולה לעורר את המחלה! הטיפול היחיד שהוכח כיעיל בסימפטומים של המחלה נקרא acitretin, אולם הוא עשוי לגרום לתופעות לוואי קשות, ולא ברור אם הוא משפיע על ההחלמה מן המחלה, שכן, כפי שצויין קודם, המחלה חולפת באופן ספונטני ללא טיפול. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: גרד באיזור פי הטבעת יכול להיגרם מסיבות רבות, ביניהן טפילים, דלקת באיזור, מחלות של פי הטבעת (טחורים, פיסורה) ועוד. נפנה אותך לשאלה שכבר נשאלה באתר, באותו נושא: http://www.infomed.co.il/questions/q_121600_4.htm

תשובה: גרד בפי הטבעת (pruritus ani) הוא מצב שכיח שיכול להיגרם כתוצאה מניגוע בטפילים, דלקת בפי הטבעת, לעתים נדירות גידולים בפי הטבעת, וברוב המקרים לא מוצאים דבר ורוב החוקרים סבורים כי מדובר אז בתוצאה של מתח וחרדה. מחלות נוספות העשויות לגרום לגרד בפי הטבעת הן סוכרת, מחלות זיהומיות המועברות במגע מיני, אי סבילות למאכלים מסוימים וניגוב או שטיפת יתר עם תכשירי סבון. כאשר סובלים מגרד בפי הטבעת מומלץ לבצע בדיקות לגילוי טפילים בצואה או בפי הטבעת, בדיקה לשלילת מצב דלקתי במערכת העיכול, בדיקה לשלילת מחלות המועברות במגע מיני ובדיקה חזותית כדי לשלול גידול בפי הטבעת. במידה ולא מוצאים דבר ניתן למרוח משחה המכילה כמות קטנה של קורטיקוסטרואידים. אין להשתמש במשחה זו למשך יותר משבועיים ימים בלי להיוועץ ברופא. [16/12/2000]

תשובה: Blastocystis hominis הוא טפיל ממשפחת הפרוטוזואה שנמצא לעיתים קרובות במערכת העיכול של בני אדם. בבדיקות צואה אקראיות לאוכלוסיה אסימפטומטית (בארצות מערביות), הוא נמצא ב- 10-15% מהאנשים (ובשיעור גבוה יותר בארצות העולם השלישי). הוא גם קיים בשכיחות גבוהה בצואה אצל מטיילים שחזרו מטיול בארצות העולם השלישי. כלומר קיימת מחלוקת האם הטפיל הזה בכלל מוגדר כממצא פתולוגי, לא תקין, בבדיקת הצואה, או שהוא חלק מהאורגניזמים שיכולים להיות אצל חלק מהאנשים במעיים. הסימפטומים שדווחו בקשר לטפיל זה הם: שלשול מיימי (חריף או כרוני), בחילה, חוסר תיאבון, כאבי בטן, תפיחות בטנית, גזים ועייפות. לגבי הצורך בטיפול, לא הוכח קשר בין השמדת הטפיל ע"י אנטיביוטיקה לבין היעלמות הסימפטומים. המסקנות הן שתיתכן נשאות אסימפטומטית לטפיל זה (כלומר אנשים שנושאים אותו במעיים אך ללא כל השלכה), אך ייתכנו גם מצד שני סימפטומים חריפים או כרוניים של מערכת העיכול. הטפיל נחשב לא פתוגני אצל חלק מהאנשים, אך בעל פוטנציאל להיות פתוגני אצל אחרים. ישנם בכל זאת לא מעט דיווחים על כך שאצל חלק מהאנשים הסימפטומים חלפו לאחר הטיפול להשמדת הטפיל. לכן מי שמוצאים אצלו את הטפיל כממצא אקראי ואין לו כל סימפטומים, אין צורך לטפל. מי שביצע בדיקת צואה בגלל סימפטומים במערכת העיכול, ונמצא אצלו טפיל זה, יש המלצה לבצע בדיקת צואה חוזרת כדי לראות אם אין פתוגן אחר שלא אותר הגורם לסימפטומים לפני התחלת טיפול, וכמו כן יש לשלול גורמים אחרים לא זיהומיים לבעיה. בהיעדר גורם אחר מומלץ לקבל טיפול באנטיביוטיקה מטרונידאזול - Metronidazole . לסיכום, אין קשר חד וחלק בין הימצאות הטפיל לסימפטומים ובין טיפול להיעלמות הסימפטומים.לגבי הסימפטומים שלך, גרד בפי הטבעת וצרבת, הם אומנם לא ברשימת הסימפטומים הנפוצים של הטפיל, אך הם בכל זאת סימפטומים הקשורים למערכת העיכול, ולכן אני ממליצה לך לפנות לרופא המשפחה שלך ולעשות עימו הערכה לגבי האפשרות לגורם אחר לבעיה שאינו זיהומי ולבצע בדיקת צואה חוזרת, ובהיעדר גורם אחר לקבל טיפול אנטיביוטי.